• 23.10.2017
  • ג׳ במרחשון תשע״ח
  • שבת פרשת נח
  • English

ט”ו בשבט – גלגוליו של חג

גלגוליו של ט”ו בשבט – מחג משנאי שנקבע לצורך חישוב היבול החקלאי לחק איכות הסביבה.

50_milion

לקראת ט”ו בשבט, בקשה ממני הגננת בגן של בתי לשלוח לגן פירות הדר, פירות יבשים ו…גלילי נייר טואלט (שיהפכו לבובות תיאטרון) . חשבתי לעצמי שהבקשה הזו מסכמת יפה את הגלגולים שעבר החג הזה – מחג משנאי שנקבע לצורך חישוב היבול החקלאי השנתי לחג “ירוק” בו מדברים על איכות הסביבה והמחזור. יפה בעיני שכל הרבדים האלה עדיין מתקיימים בו במקביל וכל אחד מסמלי החג מסמן רובד הסטורי אחר.

בגן שרים: “ט”ו בשבט הגיע.. חג לאילנות” וחוגגים יום הולדת לאילן. אולם, בתחילה הוא לא נקבע כמועד חג ובוודאי שלא כחגיגת יום הולדת, אלא כתאריך בלוח השנה לפיו מחשבים את היבול השנתי של הפירות לצורך הפרשת המעשר אותם היה צריך החקלאי להפריש (בין היתר) לטובת עניים ונזקקים.

בהמשך קיבל המועד החקלאי אופי של חג ונוסף עליו המנהג של אכילת פירות ארץ ישראל. במאה ה-16, בקרב המקובלים בצפת נוספו למנהגי החג גם “סדר ט”ו בשבט” הכולל, נוסף על אכילת הפירות גם שתיית ארבע כוסות יין (מזכיר לכם חג אחר?) ולימוד.  כאן תוכלו למצוא את סדר ט”ו בשבט של בית תפילה ישראלי עם שפע רעיונות לחגוג את החג.

ומדוע אוכלים פירות יבשים? בהעדר אמצעי הובלה משוכללים היכולים לשמר פירות טריים, הדרך היחידה של יהודי הגולה לטעום מפירות ארץ ישראל היה על ידי ייבושם. יש אנשים שחושבים שאין טעם להמשיך לאכול פירות יבשים (והרבה פעמים מיובאים מטורקיה..) שעה שאנו שוב מוקפים שפע של פירות וירקות טריים בארץ ישראל. בעיני יפה לשמר גם את הסמל הזה כזכרון הסטורי (הרי לשם כך נוצרו סמלים..).

הנטיעות נתווספו למנהגי החג רק מאות שנים אחר כך- טקס הנטיעות הראשון התקיים בשנת 1884 במושבה יסוד המעלה. ההסטוריון זאב יעבץ, שהיה מחנך ומנהל בית ספר בזכרון יעקב קרא להפוך את ט”ו בשבט לחג נטיעות. ואכן, בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על החג כחג הנטיעות.

בעשורים האחרונים, ט”ו בשבט הפך לחג ירוק – חג בו חוגגים את הקשר בין אדם לסביבה. וכך, לצד הנטיעות ואכילת הפירות, היום מדברים בגן גם על חשיבות המחזור ושמירה על הסביבה.

בעצם, כל אחד מן הרבדים ההסטוריים של החג משקף את הקשר של האדם לסביבתו באותה התקופה. ראשיתו בחברה חקלאית בה הקשר בין האדם לאדמה הוא יומיומי. הקשר בין אדם לסביבה תורגם באופן ישיר למצוות דתיות שמבטאות גם אחריות חברתית, שהיתה מיסודות החברה היהודית בימי המשנה והתלמוד. עם בוא הגלות, חלה הפרדה בין חיי היום יום בגולה לבין המצוות החקלאיות, והקשר נשתמר באמצעות אכילת הפירות היבשים. עם החזרה לארץ הפכו הנטיעות כלי למחנכי היישוב “להשיב” לילדי הארץ (גם העירוניים שבהם…) את הקשר אל סביבתם . כיום, בעולם בו המודעות לסביבה  ולמזעור הנזקים להם גורם האדם לסביבה גוברת, החג הפך לדרך באמצעותה אנו מרחיבים את המודעות וחושבים על דרכים מעשיות לשמר את הסביבה.

השנה אתם מוזמנים להצטרף אלינו לנסיון יצירתי לחבר את ט”ו בשבט ואת קבלת השבט. ביום שישי הקרוב נחגוג בקהילתנו “קבלת שבט” – קבלת שבט ט”ו בשבטית ומוסיקלית לכל המשפחה! לפרטים

בתמונה: טקס נטיעת העץ ה-50 מיליון בהר הכרמל בשנת 1961. צילום: משה שוויקי, ארכיון קק”ל

תגים:

שבת עם בית תפילה בנווה שלום 20-21 בפברואר

בית מדרש פתוח עם ח”כ רות קלדרון

  • כל הזכויות שמורות לבית תפילה ישראלי 2012
  • בניית אתר: felix007.co.il