• 22.09.2019
  • כ״ב באלול תשע״ט
  • שבת פרשת מטות
  • English

הזרם הרביעי – יהדות חילונית בישראל

אחרי שהכירו את ארון הספרים היהודי, החילונים רוצים גם להתפלל-

יאיר שלג

ב-15 השנים האחרונות התפתח עיסוק חילוני ביהדות, שגבר לאחרונה עד כדי הפיכת “היהדות החילונית” לזרם בפני עצמו. “הארץ” מפרסם סדרת כתבות המתעדות את התהליך על היבטיו השונים. הכתבה השנייה עוסקת בתפילות וקבלת שבת בקהילות חילוניות

אחת לשבועיים בליל שבת, מתכנסים במכללת “עלמא” בתל-אביב נשים וגברים חילונים לתפילת קבלת שבת. לפני שנתיים הם היו 15, כיום מגיעים באופן קבוע כ-80 מתפללים ל”בית התפילה הישראלי” במכללה.

“הבסיס הוא הנוסח המסורתי – מזמורי קבלת שבת, ‘לכה דודי’ ותפילת ערבית שאחריהם”, מסביר רני יגר, מרצה להיסטוריה ומחשבת ישראל בעלמא ונמנה עם מייסדי הקהילה. “אבל הכנסנו דברים נוספים שמדברים אל לב האנשים: התוספת העיקרית שלנו נוגעת לחיבור בין המזמורים והמציאות הפרטית שלנו. מכיוון שבמסורת, כל אחד מששת המזמורים שקודמים ל’לכה דודי’ מקביל לאחד מששת ימי החול, אנחנו עוצרים אחרי כל עמוד ומבקשים שאנשים יספרו על דברים משמעותיים שקרו להם באותו יום. כשהתחלנו בזה, אנשים שתקו והיה קשה לקבל היענות. היום הם מספרים שהם מחכים כל השבוע לחלוק עם הקהילה את האירועים שקרו להם”.

מזמורים ושירי מולדת

במושב נהלל שבעמק יזרעאל, מתקיימת כבר יותר מחמש שנים קהילה דומה לזו הפועלת בעלמא, ושמה “ניגון הלב”. שי זרחי מקיבוץ גניגר, מראשי הקהילה, מדגיש גם כן שהבסיס הוא הנוסח המסורתי, “כי רצינו להתחבר לריח של הדורות, לסבא וסבתא”. על הבסיס הזה באו התוספות, כמו תפילה שחיברו בני הקהילה לשלום החיילים, או התייחדות עם החולים והסובלים – כשכל אחד מוזמן גם לומר את שם החולה שהוא מתפלל להחלמתו, אך לא בנוסח של בקשת ריפוי מאלוהים, כמקובל בתפילה הדתית. וכמובן, בנהלל בולטים מאוד שירי העמק, ובמיוחד “ירדה השבת אל בקעת גינוסר” – המחבר את השבת עם העמק – אותו הם שרים אחרי כמה דקות דומייה, כמעין הכנה לרגע הקדושה.

הקהילה בנהלל היא חלוצת קהילות התפילה החילוניות (להבדיל מקהילות רפורמיות, או מטקסי קבלת שבת בקיבוצים שמתקיימים כבר שנים רבות). לא במקרה: מייסדי הקהילה במושב הם אנשי “המדרשה” – מחלוצי בתי-המדרש החילוניים – שקם בסמינר אורנים של התנועה הקיבוצית עוד ב-1989. אחרי שנים של לימודים במדרשה, רצו אנשיה “לעבור שלב” – אל התפילות.

“רצינו להפסיק לדבר על השבת ולהתחיל לחוות אותה”, אומרת חן צפוני, אחת ממנחות התפילה בקהילה. ביקור של אנשי המדרשה בקהילת “בני ישורון” בניו יורק שיחרר את העכבות באופן סופי. בני ישורון היא קהילה קונסרווטיווית, שבה מתקיימות קבלות שבת עם נגינה וריקודים. “פתאום ראינו אנשים כמונו, שמוגדרים כחילונים, והתפילה אצלם היא חלק טבעי ואותנטי מהחיים”, אומרת צפוני.

מנהל המדרשה באורנים, הד”ר מוטי זעירא, הוא בעצמו איש הקהילה בנהלל. בשנתיים האחרונות הוא יזם כנסים משותפים של קהילות התפילה השונות בארץ – דוגמת זו שבעלמא, בנהלל וביישוב הקהילתי שמשית בגליל התחתון – ומעוניין להפוך אותן לרשת ארצית. לדבריו, מדובר על כמה קהילות מרכזיות ועוד כ-20-15 קהילות המקיימות מתכונת כלשהי של קבלות שבת.

צורך בקהילה וברוחניות

כל הקהילות, במיוחד הגדולות, נוסדו על-ידי אנשים שחוו לפני כן עיסוק ממושך בארון הספרים היהודי. הקמת הקהילות היתה בשבילם, אם כן, מדרגה נוספת בעולמם היהודי. ואולם, בין המגיעים לקהילות יש גם רבים שלא נחשפו באותה מידה לתוכני ארון הספרים היהודי, אלא הגיעו היישר לתפילה. בקהילה בתל אביב, למשל, החלו רק בחודשים האחרונים בשיעורים מסודרים: “אם פעם חשבנו שהלימוד הוא הפתח הבלעדי של חילונים לעיסוק ביהדות”, אומר יגר, “מתברר שיש היום צעירים שלא מרגישים בכך צורך, ולפעמים אפילו לא מתעניינים כלל בלימוד. בשבילם דווקא החוויה הרוחנית היא החשובה”.

לדעת מייסדי הקהילות, המוטיווציה בנויה על שני רבדים: הראשון הוא הצורך הרוחני. “צעירים רבים”, אומר זעירא, “עוברים היום חיפוש רוחני. הם חוזרים מהודו מחיפוש כזה, ובאופן טבעי רבים בהם מחפשים מקבילה יהודית לכך”. הרובד השני הוא הצורך הקהילתי: “העשור האחרון היה מאופיין בהיחלשות גדולה של התנועה הקיבוצית בפרט, ושל הסולידריות החברתית בכלל”, הוא מוסיף, “נוצר חסר בתחושת הקהילה שעוברת התעלות משותפת. קהילות התפילה ממלאות חלק מהצורך הזה”.

הביטוי “תפילה חילונית” אינו פשוט, כמעט בעל סתירה פנימית. למי מתפלל החילוני, והאם התפילה לאלוהים אינה סותרת את עצם זיהויו כחילוני? כשהוסיפו לקבלת השבת בקהילות את תפילת ערבית המסורתית, התעצמו השאלות העקרוניות מסוג זה, ושתי דילמות חדשות נוצרו. האחת, ביחס לקריאת שמע: האם יכול אדם חילוני להזדהות עם הקריאה “שמע ישראל ה’ אלוהינו ה’ אחד”? השנייה, ביחס לתפילת העמידה – “שמונה עשרה”. תפילה זו, אינה מושמעת בשירה קהילתית. היא נאמרת בעמידה, כל אדם מול אלוהיו.

“בהתחלה לא אמרנו ‘שמע’ בכלל, כי איך אפשר להגיד את זה?” מספרת צפוני. “אחר כך, הכנסנו אותו, אבל בלי לקרוא בקול, וכל אחד יכול היה לבחור אם לומר או לא. היום, אנחנו קוראים בקול רם, ומי שלא רוצה – לא קורא”. ביחס לתפילת העמידה ננקטה גישה מאוזנת בנהלל: “התפילה מופיעה על הדף בנוסח המסורתי, אלא שאנחנו לא קוראים אותה – אנחנו שרי ם שירים המאפיינים את הברכות השונות בתפילה, ומי שרוצה יכול להוסיף בלחש את התפילה המסורתית”, מוסיפה צפוני. גם הקדיש התקבל לקהילה במושב בצורה דומה: “בהתחלה זה לא היה חלק מהנוסח. פתאום הופיעו אנשים שנפטרו להם קרובים – במיוחד נשים שלא יכולות לומר קדיש בבית-הכנסת האורתודוכסי – ורצו לומר קדיש”.

המטאפורה שבתפילה

בקהילה בתל אביב התעוררו ויכוחים דווקא כשהוחלט לקיים השנה את תפילות יום כיפור. כיצד יש להתייחס לטקסט המסורתי, המדבר על יום הדין, בו האדם הכנוע עומד לפני אלוהים השופט? “אני יודע שהיו אנשים שניסו אותנו והלכו, כי זה נראה להם דתי מדי”, אומר יגור. “מצד שני, כשאנשים מרגישים לא מאוימים ויש להם חופש להחליט מה הם רוצים לאמץ, מסתבר שהנכונות מאפשרת להם לקבל כמעט הכל”.

יש גם מי שמקבל את הטקסטים כלשונם, אך מתייחס למשמעות המטאפורית שלהם: “אנשים אצלנו התרגשו מאוד מתפילת ‘ונתנה תוקף’ ביום הכיפורים” (פיוט המדגיש את עמידת האדם למשפט אלוהי; י”ש), אומר יגור, “למרות האופי הדתי מאוד שלה. הם ראו בזה ביטוי מטאפורי לעמידה מול הגורל המצפה לנו – וזו תחושה שוודאי מוכרת גם לאנשים חילונים”.

התפילה החילונית מבטאת שלושה תהליכים: היא לוקחת את העיסוק החילוני ביהדות אל פן חדש, רוחני, ולא רק אינטלקטואלי; היא משחזרת את הקסם הראשוני של עולם התפילה היהודי, כאשר התפילות עוצבו על-ידי המתפללים ולפני שקובעו על-ידי חז”ל. ברובד השלישי, העמוק ביותר, התפילה החילונית מגדירה מחדש את עצם הזהות החילונית.

היא יוצרת זהות חדשה, שהמוקד שלה אינו פילוסופי, כלומר בעל הבחנה ברורה בין הנחות היסוד החילוניות והדתיות. המוקד שלה הוא דווקא רגשי ורוחני – ומכיוון שכך, כל אדם יכול לזהות בעצמו רגשות חילונים ודתיים המתחוללים בו באותו הזמן. “השאיפה שלי היא להגיע למצב שבו יאבד הכלח על ההבחנה בין דתי לחילוני”, אומר איתמר לפיד, מנחה התפילה בקהילה ביישוב שמשית, “אני לא מתעניין בהגדרות, אלא ביצירה – שמטבעה פורצת גבולות”.

 

מחפש בית כנסת ישראלי? מצאת!

על השראתו של ביאליק על בית תפילה

  • כל הזכויות שמורות לבית תפילה ישראלי 2019
  • בניית אתר: felix007.co.il