חֹגוּ אֶת חַגֵּי אֲבוֹתֵיכֶם וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם קְצָת מִשֶּׁלָּכֶם לְפִי כּוֹחֲכֶם וּלְפִי טַעַמְכֶם וּלְפִי מִסִּבַּתְכֶם. הָעִקָּר שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה וּמִתּוֹךְ הַרְגָּשָׁה חַיָּה וְצֹרֶךְ נַפְשִׁי, וְאַל תִּתְחַכְּמוּ הַרְבֵּה.

ח"נ ביאליק, 1930