מילים לשבת - בלוג קהילתי לפרשת השבוע
פרשת במדבר
מה שאנחנו קוראים השבוע בפרשת במדבר מהדהד את המציאות שלנו בימים אלה. שנה וחודש לאחר שיצאו ממצרים, בני ישראל נמצאים במדבר סיני. כעת הם מתחילים להתארגן. אלוהים מדבר אל משה באוהל מועד ומבקש ממנו ומאהרון לעשות מפקד אוכלוסין של כל עדת בני ישראל, לפי משפחות. מדובר במהלך ביורוקרטי רחב, לכל משפחה מוקצה ראש מטה, והוא מוזכר בשמו.
את מי סופרים במפקד? רק את הזכרים! בני עשרים שנה ומעלה, יוצאי צבא. (הכוונה לכשירים לצאת לצבא ולא אלה שסיימו את השירות ויוצאים מהצבא, כפי שמקובל בעברית העכשיות). הכתוב מביא פירוט וסיכום מדוקדק של מספרי המתפקדים, שם השבט והמשפחות המרכיבות אותו, מבנה ותפקידים. הספירה הזו מפורטת לגבי כל אחד מהשבטים: ראובן, שמעון, גד, יהודה, יששכר, זבולון, יוסף (אפריים ומנשה), בנימין, דן, אשר, נפתלי… עד שמגיעים לשבט לוי.
כאן נותן אלוהים הוראה אחרת לגמרי: "אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וְאַתָּ֡ה הַפְקֵ֣ד אֶת־הַלְוִיִּם֩ עַל־מִשְׁכַּ֨ן הָעֵדֻ֜ת וְעַ֣ל כׇּל־כֵּלָיו֮ וְעַ֣ל כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ֒ הֵ֜מָּה יִשְׂא֤וּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֔יו וְהֵ֖ם יְשָׁרְתֻ֑הוּ וְסָבִ֥יב לַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃…" (פרק א'; מט'-נ')
מטה לוי מקבל משימה אחרת ולא משימה ליוצאי צבא. בני לוי מופקדים על המשכן, הם צריכים לשאת את המשכן וכליו והם מחוייבים לחנות סביבו ולשמש בו. כל בני שבט אחר שיתקרבו למקום – ימותו.
בני ישראל מקבלים את ההכרעה והם מתארגנים לחניה. כל שבט מסומן על ידי דגל משלו ומקבל הדרכה היכן יחנה.
לעומת מפקד בני ישראל, מפקד בני לוי מפורט לפי משפחותיהם: גרשון, קהת ומררי. ומי בשבט? הם נספרים לא מגיל עשרים, כמו שאר בני ישראל, אלא מגיל חודש. הטקסט מפרט במדוייק מה התפקיד של כל משפחה והיכן הם חונים כדי לשמור על המשכן. תיאור התפקידים לצורך השימוש בקודש רבים ויפהפיים: מדשנים את המזבח, מכסים אותו בבדי ארגמן ועורות תחש ומוזכרים מחתות, מזלגות, וכלים שונים לביצוע המשימה. הפירוט הרב מרמז על כך שזו משימה מאוד חשובה, אך היא מסוכנת. אלוהים מצווה לשמור על בני קהת שלא יומתו בגלל שהתקרבו לשמש במשכן הקדוש.
בואו נגיע לימינו אנו – האם לדעתכם החרדים של ימינו רואים את עצמם כאילו הם, כמו שבט לוי, הוחרגו מהחובה של שאר בני ישראל לשרת בצבא? האם שורש העניין נמצא כאן, בפרשת במדבר? האם החרדים כיום מאמינים שהוטל עליהם ורק עליהם תפקיד השמירה על בני ישראל, על עבודת המשכן, התורה והאלוהים? האם לדעתכם רק בידיהם המשימה של שימור המורשת של עם ישראל?
אני רוצה להציע כי גם לנו, בני ישראל הציונים, יש תפקיד משמעותי בשימור המורשת ובשימור עם ישראל. הרימו ראש וזיקפו הגב!
הציונים של ימינו החייו את קיומו של עם ישראל בארצו: חזרנו להיות למשל "בני דן", אנשי "מטה אשר" "יוצאי צבא". הציונים החזירו את השפה העברית להיות שפה מדוברת ובכך נשמרת המסורת העברית שגם מאפשרת לכולנו לקרוא בשפת המקור את התנ"ך ולהשאיר את התורה כטקסט מכונן בחיינו. וגם – בני ישראל הציונים השיבו את השימוש בשמות עבריים יפהפיים שאנחנו פוגשים כאן בפרשת במדבר: נחשון, עמינדב, נתנאל, אליאב, אליצור, צורי, אליסף, עמיהוד, פדהצור, אבידן, נדב, אביהו, לבני, גרשוני ועוד ועוד…
אם כך, בעיני, שימור המורשת של בני ישראל ושל עם ישראל היא גם בידיים שלנו, הציונים הישראלים של המאה העשרים ואחת. בכל הכבוד.
יחד עם זאת, התקווה האמיתית שלי היא להגיע להבנה כוללת שלכל שבט ושבט בעם ישראל יש תפקיד בשימור המורשת שלנו. השלם כן עולה על סכום חלקיו. עלינו למצוא את המחבר, את הטוב המשותף, או לפחות לחתור להגיע אליו.
עפרה פלמר גרנות
ישראלית מתל אביב, שומרת תרבות יהודית
