כל שישי בבית ציוני אמריקה

קבלת שבת מוזיקלית בכל שישי

WhatsApp Image 2021-10-10 at 10.23.13

מקבלים את השבת יחד בבית ציוני אמריקה

התחלנו את תשפ"ב במקום חדש ורגש! אנו שמחים להזמין אתכם לקבלת שבת קהילתית, מוזיקלית ומחברת מדי יום שישי בבית ציוני אמריקה בת אביב!

(דניאל פריש 1 פינת אבן גבירול 123) 

קבלת שבת מוסיקלית ושמחה המשלבת בין מסורת לחידוש, בין היהודי לישראלי, בין האישי לקהילתי.

שילוב השפה היהודית והישראלית, תוך שיתוף פעיל של הקהל, יוצר שפה חדשה של תפילה ישראלית באווירה קהילתית, חמה, נעימה ומקרבת
הפותחת את הלב אל חדוות השבת.

הכניסה חופשית בהרשמה מראש!
אנא הירשמו וציינו עם כמה אנשים אתם מגיעים אלינו.
קבוצות מתבקשות לתאם בואן מראש, אנא כתבו ל-office@btfila.org

בואו בלב פתוח ובשמחה

 האירוע מתקיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות 

תודה על שיתוף הפעולה, מתרגשים לראותכם!

עדויות (מתוך סקר אנונימי)

ממלכות שמים למלכות ארצית

ממלכות שמים למלכות ארצית

בית מדרש אינו מקום. הוא שניים שהם אחד: שיטת לימוד ואירוע. לימוד בית מדרשי הוא בעיקרו לימוד בקבוצות קטנות (חברותא) של דף מקורות המעוררים דיון משמעותי ואינטימי.

רכישת הידע וההבנה של המקורות הם מבוא לדיון ולתהליך אישי שעוברים השותפים בחברותא. (עמית אלון)

בבית המדרש של בית תפילה לשנת תשפ"ב נלמד ביחד את ספר שמואל:

 

מכל בחינה שהיא – ספר שמואל הוא מפסגת היצירה המקראית. ספר שהדמויות המרכזיות בו כמו שאול ודוד הפכו לגיבורי-על בתרבות היהודית ואף דמויות השוליים שבו צבעוניות ומסקרנות. כולם יחד יוצרים תמונה מלאת צבע ודרמה של יחסים אישיים, משפחתיים ולאומיים.

ספר המתאר את המעבר של עם ישראל מעידן של מלכות שמים לתקופה של מלכות ארצית ותוך כדי כך מציג בפני הקורא תמונה מורכבת, מתוחכמת ומדויקת מאוד של הפוליטיקה כפי שהיא מתקיימת מאחורי הקלעים. עולות בו שאלות הסמכות, החוק והצדק.

בהובלתו המלמדת והמאפשרת של הרב ד"ר רני יגר נפגוש ביחד את הסיפורים הנפלאים ומקורות פרשניים וגם את האחד/ת את השני/ה בלימוד מעמיק בחברותות.

מנחה: הרב ד"ר רני יגר
מייסד עמית – בית תפילה ישראלי


רני יגר נולד והתחנך בתל אביב, גר בירושלים.
בשנת 2004 היה מקימי בית תפילה ישראלי בתל אביב ומשמש עד היום כמוביל שותף.
מנהל מיזם התנ"ך ועמית מחקר במכון שלום הרטמן.
כתב את עבודת הדוקטורט בנושא “התרבות היהודית – ישראלית בעיניו של אברהם שלונסקי” בחוג לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן.
שימש כאיש סגל במכללת “עלמא”, בתכנית “אופקים” של תל אביב וב”פידיאה”, המכון ללימודים בסטוקהולם, שבדיה.
בוגר המחזור הראשון של התכנית לרבנות ישראלית. נשוי לענבל ואב לארבעה.

                                                                          מרצים אורחים: ד"ר רוני מגידוב, פרופ' משה הלברטל, ד"ר אורית אבנרי ועוד… 

בית המדרש יתקיים בימי שני, 20:00 – 21:30 | 30 מפגשים 1.11.2021 – 27.6.2022

המפגשים יתקיימו בזום | מפגש פתיחה, מפגש אמצע ומפגש סיום יתקיימו פנים אל פנים. 
קישור לזום והזמנה למפגשי פנים אל פנים יישלחו לנרשמים.

עלות למשתתף: 750 ₪ לחברי ושותפי בית תפילה ישראלי | 1350 ₪ לאורחים

לפרטים נוספים: שרון 
משרד: 3003655 – 077 
נייד: 6656266 – 050 

*בתמונה פסיפס דוד המלך בבית הכנסת העתיק בעזה. קרדיט תמונה: ויקישיתוף.

בסליחה ובחסד – יום כיפור תשפ"ב

בסליחה ובחסד - יום כיפור תשפ"ב

יום כיפור תשפ"ב בבית תפילה ישראלי – יום של תפילה, כוונה, התכוונות, לימוד וניגונים

בית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש 1 , ת"א

בהובלת: הרב אסטבן גוטפריד, הרב ד"ר רני יגר, החזנית עתליה לביא והפסנתרן אוראל אושרת  |   מרצה אורחת: פרופ' רחל אליאור

מוזמנות ומוזמנים לתפילה חווייתית הנעה בין המסורתי והעכשווי, היהודי והישראלי, האישי.והקהילתי, בין המילים, הצלילים ורגעי השקט.

רביעי | ט' בתשרי תשפ"ב | 15.09.2021
18:30 כל נדרי וערבית ליום כיפור
19:15 דברים לכל נדרי הרב אסטבן גוטפריד
להרשמה https://www.coing.co/Btfila/38830

21:00 שיעור בהנחיית פרופ' רחל אליאור
מדוע ועל מה אנו צמים ביום הכיפורים? על מה עלינו לכפר ומדוע ועל איזה חטא אנו חוזרים בתשובה?
להרשמה https://www.coing.co/Btfila/38894

חמישי | י' בתשרי תשפ"ב | 16.9.2021
8:45 פלדנקרייז בהנחיית סיגל קורנהנדלר
9:30 שחרית ליום כיפור ותפילת יזכור סביב 12:30
12:45 דברים לצהרי היום הרב ד"ר רני יגר
להרשמה: https://www.coing.co/Btfila/38831

16:00 לימוד ספר יונה תמר אלמליח
17:00 תפילת מנחה ונעילה
19:22 תקיעת שופר
להרשמה: https://www.coing.co/Btfila/38832

 

להרשמה ותשלום דברי חבר לשנת תשפ"ב: 

https://bit.ly/members5782

שנה טובה וגמר חתימה טובה!

מסע אל עצמי – זמן אלול

מסע אל עצמי

מא' אלול ועד יום כיפור  – מסע אל עצמי ב-40 יום ו-40 שאלות

Copy of Copy of Untitled (1)

"ההכנות של המצווה חשובות יותר מהמצווה עצמה" אומר הרבי אברהם מסוכוטשוב כשהוא מפרש את הציווי "היו נכונים" לפני מתן תורה. מה זאת אומרת היו נכונים, להתכונן למה?  – ההכנה עצמה היא חצי קבלת תורה, ואכן, לפעמים  ההכנה חשובה מהדבר עצמו.  כך גם בעניין חגי תשרי. 

אלול הוא הזמן להכנות אלו. חגי תשרי הם נקודות של מפגש, עם הסביבה שלנו, עם הנשגב ועם עצמנו. אז איך אנחנו יכולים להתכונן למגע הזה? להתכונן לתשרי משמעו להיפתח, להיות נוכח לפגוש את ההווה ולהיות מוכנים אל מה שהעתיד מזמן אותנו, ובעיקר – הלא ידוע בו. לכן, אנחנו מזמינים אותך להצטרף למסע מיוחד  סביב האדם החשוב ביותר – אני עצמי!

בראש חודש אלול, נפתחת הזמנה למסע אישי אל עצמנו, מסע שמתחיל בא' באלול ומסתיים ביום הכיפורים.

זו הזמנה שמופנית אלינו מאי שם בדורות הקודמים לפתוח את החושים, להקשיב ולהיות רגישים יותר לניואנסים הדקים של הקיום היומיומי שלנו.

 

אלול הוא גם ראשי תיבות של "אני לדודי ודודי לי", כשהכוונה היא הדגש בהסתכלות על ההתנהגויות שבין אדם לחברו. אבל לפני שמדברים על "דודי", יש גם את ה"דוד" היקר לנו מכל – אנחנו עצמנו.

 

איך אני אביט על עצמי באומץ ובכנות? איך אני אפנה את המבט פנימה בסליחה ובחסד?

אנחנו מזמינים אותך למסע אישי. בכל יום נציג שאלת הכוונה המפנה את המבט העצמי להיבטים השונים של חיינו. זה הזמן לקחת כמה דקות בכל יום לאינטרוספקציה ולהרהור אישי.  בכל אחד מ-40 הימים הבאים טמון מפתח. נצלו את ההזדמנות לקחת כל מפתח ולהשתמש בו בחוכמה.

 

להצטרפות לקבוצת המסע השקטה שלנו הקליקו כאן 

 

מסע לעצמי

מסע לעצמי

מסע לעצמי #1

ימי אלול נותנים לנו הזדמנות לעשות זום אאוט ולהתבונן על עצמנו ממעוף הציפור. חגי תשרי הם כמו תחנות קבועות בספירלה של החיים.  זוהי הזמנה לעצור ולבחון את התכנית הגדולה של חיינו – איפה אני לעומת איפה אני רוצה להיות? לא על מנת לפתח תסכול אלא להיפך! מתוך עמדה שחיינו בידינו ויש לנו הזדמנות נוספת בכל שנה להסיט את ספינת חיינו למקום בו אנו חפצים ללכת.  איפה אני נמצא היום ואיפה הייתי רוצה להיות? קחו לכם כמה דקות – 

אם תרצו אפשר אפילו עם עיפרון לשרטט את שני המקומות והפער ביניהם. האזינו לשיר ״לבחור נכון״ מאת אמיר דדון – 

מסע לעצמי #2

כמה פעמים יצא לי להרים את הקול ולהתחרט מייד לאחר מכן? האם אני מצליח לשלוט ברגשות שלי או נותן לרגשות להשתלט עלי? האם יש לי דרך אישית להשהות תגובה במצבים שאני מרגיש בהם קושי? מה עוזר לי להרגיע את עצמי? פרקי אבות מלמדים אותנו בפשטות "איזהו גיבור? הכובש את ייצרו".

מדרש לפרשת תולדות דורש את הפסוק" ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות" (בראשית כ"ז), בכך שהכעס מסלק את המאור. יש איזשהו עיוורון בהתמסרות הטוטאלית לרגש הגועש. אז איך אני מצליח להשהות תגובה? סופר עד 10? יוצא לסיבוב בים? שומע מוזיקה? נושם עמוקות? כותב ביומן? מה הדרך שלי להיות בשליטה על רגשותיי…? 

מוזמנים לרשום על דף נקי, מה הכלים שיש ברשותכם להרגיע את המים הסוערים שעולים על גדותיהם מדי פעם. או במילים אחרות –  איך אני מצליח לשלוט על המזג שלי? 

מבוקש/ אדמיאל קוסמן

 

מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט
עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.

לְכַמָה רְגָעִים
בִּלְבַד.

מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש
מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.

לְכַמָה רְגָעִים
בִּלְבַד.

מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה,
גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם

וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא
תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.

מְבֻקָש דִבּור אֶחָד,
נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל

מִקְלָט, לְמִישֶהִי,
קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי

אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה,
לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,

ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח
לרַגְלָה.

 

מסע לעצמי #3

humanum est errare – לטעות זה אנושי, כתב סנקה כבר במאה ה-4 לפנה"ס. אחריו הוסיפו גם את המשפט "ולסלוח זה אלוהי". המונח היהודי לטָעוּת הוא חטא, ובימי הסליחות וביום כיפור בעיקר אנו נקראים למנות סדרה ענפה של חטאים כלליים, שכוללים את הטעויות שלנו ושל החברה יחד ולהתוודות עליהם. 

אז מה זה "חטא"? חטא הוא מלשון החטאה, פספוס. כשאני לא מדייק, כשאני לא עושה את הדבר המדוייק ביותר שעלי לעשות, אני מפספס משהו – וזוהי ההחטאה. 

מתי לא הייתי מדוייק כלפי עצמי? מתי הייתי לא מדוייק עם הסובבים אותי? איך החטאתי את המטרות שלי השנה? האם הפספוסים האלה חוזרים על עצמם? האם יש בי יכולת לדייק יותר, ולא להחטיא? התשובה שלנו היא שהאפשרות לתיקון – תמיד קיימת. 

המדד הוא תמיד "האם כשאעמוד באותו מצב שבו הייתי כשעשיתי את טעות, אוכל לפעול אחרת״.

יהודה פוליקר – ״דברים שרציתי לומר״ 

מסע לעצמי #4

מה ההישג המשמעותי ביותר שלי השנה?

כל יום אנחנו מגיעים להישגים. קטנים כגדולים. לקום בבוקר עם חיוניות וכוחות ליום חדש יכול להיות הישג משמעותי עבור אדם אחד, כשלזולתו הצלחה כלכלית כבירה או הישג חסר תקדים בעבודה יכול להיחשב כחסר ערך. ההישג הוא בעיני המתבונן.  קחו רגע לחשוב על ההישגים שלכם בעיניכם. מה ההישגיים שלי בהושטת יד לאחרים, מה ההישגים שלי בשמירה על הבריאות שלי, בקפידה על שמירת מרחב חיים נקי? מה ההישגים שלי ביחסים עם האנשים הקרובים? ואיזה מההישגים שלי הוא ההישג שהכי גורם לי ללכת בראש מורם ולהיות גאה בעצמי?   

 

מוזמנים להאזין ולקבל השראה של שירה של אביגיל עוזיאל עמר על דרשתו של הרב קוק "כנפי רוח"

מסע לעצמי #5

מאלו הרגלים או דפוסים קבועים הייתי רוצה להיפטר? 

"הרגל הופך לטבע/ וטבע קשה לשנות/ אבל בדרך קבע/, יש לנסות." 

כך כותבת חווה אלברשטיין, וגם אם לא התכוונה לכך, היא קלעה בדיוק לתימה המרכזית של חודש הסליחות, והימים הנוראים: האפשרות להתחיל מחדש, לשבור את הדפוסים המוכרים לנו ולהאמין שאפשר להתחיל שוב מההתחלה.   בכל שנה הימים הנוראים מציעים  לנו הזדמנות חדשה להביט על עצמנו ולבחון מה ממעשינו הינו בחירה ומה הוא הרגל. איך אני מבחין בין טבע והרגל – עוד לפני שהוא הופך לטבע.   

הרבי מקוברין נותן פרשנות יצירתית על הפסוק "של נעליך מעל רגליך כי האדמה אשר אתה דורך עליה אדמת קודש היא" (שמות ג' ה').  אל תקרא נעליך, הוא אומר – אלא מנעולך. "של מנעולך מעל הרגליך". הנעליים הם המנעולים שמקבעים אותנו ולא מאפשרים לנו לצאת מהדפוסים קבועים שלנו. המקום הקדוש הוא "הכאן והעכשיו" הקרקע הפורייה ושעת הכושר בהם הרוח האנושית מצווה לפעולה החיובית של התחדשות.  זמן אלול הוא זמן טוב לנער את המנעולים כדי להגיע לראש השנה משוחררים מהדפוסים הללו. 

מוזמנים לקחת עת ונייר ולעשות רשימה של ההרגלים מהם תרצו להיפטר, ואת הרשימה, אתם מוזמנים להביא לטקס תשליך הקהילה שנקיים בראש השנה. 

שירה של חווה אלברשטיין – "הרגל הופך לטבע"

שירו של עובדיה חממה "של מנעוליך מעל הרגליך"  – המבוסס על המדרש.

מסע לעצמי #6

מה מונע ממני להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי? 

אני יודע בדיוק איך הייתי רוצה לחיות- מה הייתי רוצה לעשות, באיזו סביבה פיזית ואנושית הייתי רוצה להעביר את היומיום, איך אני רוצה להרגיש ולהיראות. אבל החיים לא פשוטים.. ויש דברים שמונעים ממני  להיות בדיוק במקום שהייתי רוצה. מהם המכשולים האלה? מה מונע ממני לחיות את חיי בדיוק כפי שהייתי רוצה? איך אני יכול להתגבר עליהם ולהפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמי? 

סמוך לפטירתו אמר רבי זוּשָא מאַניפּוֹלי: "בעולם הבא לא ישאלו אותי: 'מדוע לא היית משה רבנו?' אלא ישאלו – 'מדוע לא היית זושא?'"  אמירתו המפורסמת של הרב מאניפולי אומרת באופן מתומצת שגם אם יש לנו מודלים לחיקוי, הם לא אנחנו, וכל חיקוי – גם אם הוא מצדיק הדור, מפספס את המטרה. השאלה שאנחנו מוזמנים לשאול את עצמנו היא האם מעשיי משקפים את האישיות המיוחדת שלי ואת תפקידי בעולם. לכל אדם תפקיד שונה, ולכן הציפיות שלי מעצמי שונות מהציפיות ממישהו אחר. בעצם השאלה על ההישגים היא תמיד ביחס לתפקיד שלי בחיי. ואיך אני מברר לעצמי מה התפקיד שלי? זוהי כבר שאלה אחרת. הרב לורד יהונתן סאקס ז"ל כותב שדרך אחת לקבל אינדיקציה למה אמור להיות יעודי בעולם נמצא בצומת שבה נפגשות היכולות שלי עם מה שנחוץ להיעשות. כששני השבילים מצטלבים, יש כאן קריאה ליעוד. מי יתן שנצליח להיות קשובים לקולות האלו, ולזהות את המכשולים הנמצאים בדרך.

מוזמנים להאזין ולקבל השראה משירתו הקסומה של אריק לביא בשיר "בדרכי שלי  

 

אריק לביא – "בדרכי שלי"

מסע לעצמי #7

מה מהווה עבורי מקור כוח?

שלח לי כוח, אל תיתן לי לברוח 

גם אם הלילה, ארוך ומפותל,

כשהשמש שוב נמחקת,

הורד אלי קצת שקט,

הבדידות הזו צועקת 

ולא תמיד זה קל.

 

שלח לי כוח עזור לי לסלוח,

בצילה של כל טעות מסתתר סיכוי בהיר,

להתחיל מהתחלה, לקום מהנפילה,

לנשום עם כל הכוח, גם אם אין בי אוויר.

 

שלח לי כוח אל תיתן לי לשכוח,

את האור שנדלק בשוליו של כל כאב,

תן תקוה קטנה, קצה של אמונה,

רק אל תשבור, אל תשבור לי את הלב.

 

אם אתה שומע וזה עוד לא מאוחר,

שלח לי כוח כי זה כל מה שנשאר,

תן לי רק ללחוש לך תפילה ולבקש,

שתבוא אלי אני כבר מתרגש.

שירם של נועם חורב ורמי קלינשטיין בביצועו של אברהם פריד – שלח לי כח

אגדת חורבן

אגדת חורבן

סרטו של גידי דר, אגדת חורבן, מספר את אחד הסיפורים החשובים בהיסטוריה של העם היהודי – כיצד הפך סיפור המרד היהודי באימפריה הרומית למלחמת אחים שסיכנה את
המשך קיומו של העם היהודי כולו והוביל לחורבן בית שני. הסיפור עוסק בסוגיות כמו צדק, חירות ו….קיצוניות, ומדגים כיצד אפילו הכוונות הטובות ביותר עלולות להוביל לשבר גדול שלא בהכרח ניתן לתקנו.

אגדת חורבן – ערב תשעה באב 2021
קריאת מגילה, לימוד והקרנת הסרט בסינמטק תל אביב
בית תפילה ישראלי ועלמא – בית לתרבות עברית
מזמינים את הציבור לטקס, לימוד והקרנת הסרט החדש "אגדת חורבן" בערב תשעה באב בסינמטק תל אביב. נתכנס, נשיר קינות חדשות וישנות, נקרא ביחד מתוך מגילת איכה, נלמד את סיפור החורבן מפי ד"ר רות קלדרון ונצפה ביחד בסרט הנפלא והחדשני של "אגדת חורבן" גידי דר שזה עתה יצא לאקרנים.
מוצ"ש 17.7 בשעה 20:30, בסינמטק תל אביב (אולם 1)
משתתפים: הרב אסטבן גוטפריד, ד"ר רות קלדרון, עתליה לביא
להרשמה ותשלום: https://www.coing.co/Btfila/36692
 
 
 

קבלות שבת בנמל ת"א

קבלת שבת מוזיקלית בנמל ת"א

כמו בכל שנה, בית תפילה ישראלי יוצא בקיץ למרחב הציבורי, לקבל את שבתות הקיץ מול הים, בעת השקיעה,
באחד המקומות היפים בתל אביב – נמל ת"א

קבלות השבת בנמל תל אביב, המתקיימות זו השנה ה – 15 והפכו למסורת ייחודית בה משתתפים מאות ישראלים ואורחים מדי שבוע:
מבוגרים, צעירים, משפחות עם ילדים ואורחים רבים מקהילות יהודיות מרחבי העולם!
קהל מגוון שנפגש לתפילה תל אביבית מוזיקלית, שמחה ושוויונית המשלבת את המסורת היהודית עם יצירה ישראלית חדשה.

זו הזדמנות למפגש ייחודי של השבת עם הרוח התל אביבית, המזמינה את המשתתפים לתפילה המשלבת בין החדש והישן,
ומצליחה לגעת בנימים העדינים של נפש האדם, כשהנוף, שקיעת השמש, המוזיקה, הבריזה והאווירה הקהילתית מוסיפים נופכים נוספים לקדושה התל אביבית.

אנו מתרגשים לקראת עונת הקיץ, ומחכים “לראות פני שבת” – פנים חדשות, וותיקות.

מתי: ימי שישי, 18:30 – 20:00 
יולי:  אמפי – טריבונה, יריד המזרח, סמוך לביתן 12, נמל ת"א 
אוגוסט: הדק הצפוני, סמוך לארגז החול והקרוסלה, נמל ת"א 

בואו בלב פתוח ובשמחה 

נגן וידאו

גלרית תמונות

עדויות (מתוך סקר אנונימי)

ארוחת שבת קהילתית – שישי, 23.07.2021

ארוחת שבת קהילתית

לאחר קבלת השבת בנמל, ממשיכים לארוחת שבת קהילתית בנמל תל אביב!!!

ביום שישי ה-23/7 לאחר קבלת השבת – בשעה 20:30 נתכנס  בבר-מסדעדה LAGER&ALE שבמלון SPOT  – מארים ספורים ממקום קבלת השבת, ונקיים ארוחת שבת קהילתית בתפריט עשיר של מנה בשרית (או צמחונית) + תוספת + יין או בירה מהחבית + מנה אחרונה בעלות של 100 שח לאדם. הארוחה בהזמנה מראש  כאן

 
 

קבלת שבת על הגג

קבלת שבת על הגג

קבלת שבת עירונית ומוזיקלית על הגג

Arlozoroof

בית תפילה ישראלי בשיתוף עם ארלוזורוב 97 - הקנאטרי הקהילתי במרכז מתרגשים להזמינכם לקבלת שבת פנים אל פנים על גג הקאנטרי הקהילתי - ארלוזורוב 97, ת"א

אחרי חיפוש ארוך למקום בו נוכל להפגש ויאפשר לנו מפגש קהילתי באוויר הפתוח, אנו שמחים להזמינכם לקבלת שבת שתהווה פיילוט לשיתוף הפעולה ולמפגש בין הקהילות.

קבלת השבת שלנו הינה שילוב עדין בין הישן והחדש, בין הישראלי ליהודי ובין האישי והקהילתי, במהלכה לקראת שקיעת החמה, בחיבור העדין שבין המילים, המוסיקה ורגעי השקט,
בתפר העדין שבין היהודי והישראלי - שירה, תפילה, פיוטים, שירים והגות נוצרים רגעי הקסם של המעבר מימי החול אל השבת.

הצטרפו אלינו וביחד נקבל את השבת בשירה, תפילה, הודיה באווירה חמה וקהילתית

ההשתתפות בהרשמה בלבד! ההרשמה דרך מערכת COING
מס' המקומות מוגבל - אנו ממליצים להרשם בהקדם

מס' המקומות מוגבל - אנו ממליצים להרשם בהקדם
זקוקים לעזרה בהרשמה - התקשרו אלינו: 3003655 - 077 | 6656266 - 050 

מתרגשים לראותכם!!!

תורת האדם

תורת האדם

                                                     תיקון ליל שבועות תשפ"א – 2021 בבית תפילה ישראלי

מהמהפכה המדעית, דרך תהליך החילון ועד לדמוקרטיה ולפמיניזם, מאות השנים האחרונות הביאו לשינוי חסר תקדים ביחסו של האדם אל העולם ואל עצמו. שינוי זה לא היה אפשרי ללא עיקרון מכונן – האינדיבידואליזם המודרני – שנהפך לאחד מיסודותיה של התרבות המערבית ולסימן ההיכר שלה.
אדם בצלם אלוהים מתחקה אחר שורשיו של האינדיבידואליזם, ומראה כיצד הוא התפתח מהרעיון המקראי בדבר בריאתו של האדם בצלם אלוהים. דרך חמישה שערים – עצמיות, חירות, שוויון, מצפון ומשמעות – חושף תומר פרסיקו את ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של האינדיבידואליזם ואת השפעתו של רעיון "צלם אלוהים" על העולם המודרני. לספר אמירה משמעותית גם על יהדות זמננו: הוא מבהיר כיצד היהדות, שהעניקה את עיקרון "צלם אלוהים" למערב, השתנתה בעצמה באופן עמוק בעקבות אימוצו. לבסוף עומד הספר על שאלת משמעותה של ההיסטוריה. לטענתו של פרסיקו זו השאלה החשובה ביותר שיהודי יכול לשאול כיום. (ידיעות ספרים). 

תורת האדם 
תיקון ליל שבועות תשפ"א – 2021 בבית תפילה ישראלי: 
21:30  קבלת חג, קבלת תורה, כוונה קהילתית – הרב אסטבן גוטפריד, הרב ד"ר רני יגר, שירה ופסנתר: עתליה לביא 
22:15  בריאת האדם, בריאת זכויות האדם: על התפתחות שיח הזכויות ראשית שיח הזכויות במאה ה-12 ועד ימינו – לימוד ושיח בהנחיית ד"ר תומר פרסיקו עם צאת ספרו אדם בצלם אלוהים: הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות.

                                                                                 האירוע יתקיים ב ZOOM |  להרשמה ולקבלת קישור ל ZOOM: 

קבלת שבת תודה

קבלת שבת תודה

מסורת ישראלית חדשה הנבנית בשנים האחרונות מבקשת לציין את עשרת הימים שלפני יום העצמאות כ”עשרת ימי תודה”, השבת החותמת עשרת ימי התודה ומסכמת למעשה את אירועי יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות,
היא שבת מיוחדת לציבור בישראל שכן היא מוקדשת להכרה והודיה על הטוב: מה שהשגנו כיחידים, כחברה, כעם וכמדינה.

קבלת שבת בסימן שמחה והודיה תתקיים ביום שישי, 16.4.2021 בשעה 17:30 באולפן שלנו בהרצליה, במתחם ארנה, רח' הצדף 3. (כתוב מעל הדלת SHALOM CORPS)

הפעילות בהתאם להנחיות התו הסגול.

קבלת השבת תשודר כמדי שבוע גם בפייסבוק לייב וביוטיוב