מכל מועדי ישראל, יום הזכרון ויום העצמאות הם המועדים המחוברים ביותר לחיינו כישראלים. זהו חיבור ישיר, מיידי. חלק מהאנשים הקשורים למאורע היסוד של ימים אלה חיים בתוכנו ולצערנו רשימת חללי צה”ל ונפגעי פעילות איבה עדיין פתוחה ומתווספים לה שמות נוספים בכל שנה בשנה.

שלא כחגים אחרים בלוח השנה העברי, המנהגים, המסורות ואיפיונם של יום הזיכרון ושל חג העצמאות עברו תהליכי התגבשות קצרים ונמצאים עדיין בתהליך של התהוות. מסורות לא ממציאים יש מאין – או כדברי ביאליק – “את החגים אין בודים מן הלב. חג הוא עניין של יצירה קבוצתית שמשתתפים בה כוחות ויסודות מרובים ושונים: הדת, המסורת, ההיסטוריה, האומנות, הטבע …”.

אין אנו יודעים איך יחוגו חגים אלה בעוד 100 או 200 שנה, אך כיום יש לנו את ההזדמנות, הזכות והחובה להשתתף בתהליך העיצוב שלהם, תוך יצירת שיח בין הזהות היהודית והישראלית. החיבור בין שתי הזהויות הללו הוא אחד האתגרים שלנו בבואנו לעצב סממנים טקסיים למועדים אלה, תוך נסיון לתת משמעות לקיום היהודי בישראל.

הצורך בקביעת יום כללי לזכר הנופלים במלחמת הקוממיות נולד כבר בתום המלחמה, ובשנתיים הראשונות של המדינה, יום הזיכרון צוין במהלכו של יום העצמאות. רק ב-1951, הוחלט על ידי המעצה הציבורית להנצחת החייל, אחרי שנפסלו חלופות אחרות כמו י”א באדר או ל”ג בעומר, כי יום הזיכרון יהיה תמיד יום לפני יום העצמאות, ומאז – בכל שנה האבל צמוד לשמחה.

ההצמדה בין שני המועדים הטעונים הללו, עם החיבור שבין האבל לחגיגות- גורמים לבלבול ומבוכה שאינה נפתרת על ידי הטקסים הממלכתיים. רבים הם הישראלים המחפשים חוויה אישית יותר. חלקם יוצרים מפגשים בין חברים ומעצבים טקס קבוצתי משלהם, וחלקם חוזרים אל ‘מדורת השבט’ הראשונית שלהם בבתי הספר היסודיים והתיכוניים שבהם יש היכרות אישית עם החיים ועם המתים.

בתחילת דרכה של קהילת בית תפילה ישראלי בתל אביב התכנסה חבורה של פעילים על מנת לנסות לתת מענה לצורך הטקסי שהצמדת הימים האלה מזמנת לנו. ההצעה שהתקבלה היתה להתעכב דווקא ברווח הזמן זה, שבין האבל והשמחה ולמלא אותו בטקס שיש בו שילוב של חומרים וצורה יהודיים וישראלים. טקס של הבדלה.
הבדלה בין יום הזיכרון ליום העצמאות .

לשם כך חיברנו ‘סידור’ לטקס ההבדלה, ואנחנו מקיימים אותו מאז, מדי שנה בתל אביב.

ההבדלה בין יום הזיכרון ליום העצמאות בנויה מחומרי יצירה עתיקים וחדשים, מסורתיים ועכשוויים. באמצעות שירה, קטעי תפילה, מזמורים, הגות ושירים ישראלים, אנו מצליחים ליצור מעבר רגשי הדרגתי בין המצבים הקוטביים של אבל ושמחה, ולהתבונן ביכולת האנושית לעבור בין מצבי הנפש המשתנים תוך שימוש ברבדים שונים של השפה העברית. כך, נטלנו את הרשות לשלב במרכז הטקס וריאציה חופשית של ברכת ההבדלה בין שבת לימי החול, המותאמת למעבר הייחודי שבין קדושת יום הזיכרון לקדושת יום העצמאות.

סידור ההבדלה והטקס נוצרו מתוך הצורך של חברי הקהילה לעצב לעצמם חיי קהילה בעלי משמעות ולחגוג יחד את החגים בדרך המשלבת בין המסורת היהודית לתרבות הישראלית העכשווית. ההנחה שרבים אחרים ימצאו בו עניין ויעשו בה שימוש במסגרות קהילתיות או משפחתיות, או שתשמש השראה לעיצוב טקסים דומים, הוכחה בשנים האחרונות כנכונה, באורח פלא המעיד כנראה על צורך עמוק, מדי שנה מצטרפות עוד ועוד קהילות מכל הזרמים המאמצות את הטקס ואת הסידור ומקיימות בקהילותיהן טקסי הבדלה לפי הפורמט שהתהווה כאן.
מה שהתחיל כחידוש, הפך למסורת ההולכת ומתרחבת בארץ ובקרב יהדות התפומות.

אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בטקס, השנה אפילו יותר מתמיד…
נתכנס יחד ברגעי המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות
נאסוף ביחד את רגעי הכאב והשבר ונתעצם ביחד ברגעי חגיגה ושמחה.

יום רביעי, ב’ באייר תשפ”א – 14.4.2021 בשעה 18:00