[...] אם אנו חוזרים לא"י – עלינו לחזור עם השבת, זה הסמל שלנו המלא יופי וחן, שממנו נוכל לשאוב יופי לכל צורות החיים שלנו",
ח.נ. ביאליק, בהנחת אבן הפנה ל“אהל שם” בת“א, באייר תרפ”ח.
נדמה שדברים חגיגיים אלה של ביאליק רלונטיים היום מאי פעם בתוך ההקשר הרחב של שיקום החברה הישראלית לאחר המלחמה ושל המאבק על אופיה היהודי דמוקרטי של ישראל ברוח מגילת העצמאות.
השבת היא אבן הראשה של המסורת היהודית וצומת שנוגע לאתגר שבו עסוק היום חלק ניכר בציבור הליברלי בישראל – מתן מובן מעשי, עמוק, רחב ורלוונטי ליהדות הישראלית שלנו. היא מעלה את שאלת ההבנייה של יהדות במרחב הציבורי אבל, לא פחות חשוב מכך, ניצבת כאתגר יישומי אישי שמזמין תשובה חיובית במרחב הפרטי.
במסע הלימוד שלנו השנה נצלול לשבת תוך שילוב של מספר נביעות חכמה
משתתפים בית המדרש יקבלו את הספר שיהווה מצע משותף ללימוד שלנו
בית המדרש מתכנס מדי יום שני 20:15-21:30 כקבוצת לימוד קבועה. (סה"כ 20 מפגשים כולל סיור בשישי בוקר)
מרבית המפגשים מתקיימים בזום לנוחות הלומדים.
לאורך השנה מתקיימים כארבעה מפגשים פנים אל פנים וכן סיור של המשתתפים בבית המדרש.
תחילת לימודים: בית המדרש יפתח (בזום) ביום שני, כ"ו חשון, תשפ"ו, 17 בנובמבר 202
בין המרצים האורחים: ד"ר אריאל פיקאר, ד"ר רוני מגידוב, פרופ' משה הלברטל, רחל כורזים, תני פרנק, הרב אורי קרויזר, הרבה פלישיה סול (קהילת בני-ישורון, ניו- יורק), הרב שי זרחי (קיבוץ גניגר)