המצב הוא כזה: בני ישראל עומדים למרגלות הר סיני העשן, אלוהים העביר זה מכבר את עשרת הדברות, באמצעות מפגן חזיונות מרהיב ומפחיד. העם רואים את הקולות, שומעים את השופר והם נעים בחשש, עומדים מרחוק ומבקשים את התיווך של משה.

כאן מתחילה פרשת משפטים: פותח ה' ואומר למשה: "וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" רשימה ארוכה ומגוונת של דינים ומצוות נפרשת לפנינו: דיני עבדים, אדם מזיק – נזקי גוף, שור מזיק – נזקי גוף, נזקי ממון ועוד עשרות דינים שונים. אני רואה בעיניי רוחי את הוד המעמד של בני ישראל  בעת העתיקה ויחד עם זאת מרגישה שנכנסתי לשעור בתואר ראשון למשפטים או לדיון בבית משפט.

עד כמה הדינים והמצוות,  מושגים והביטויים הללו רלוונטים לימינו? נתחיל בשפה. ביטויים כגון: גנב במחתרת, הסדרי שמיטה, שלוש רגלים, חג הקציר, חג האסיף, רצע את אזנו במרצע, לא תבשל גדי בחלב אימו וגם – עין תחת עין ושן תחת שן… ועוד ועוד. ביטויים שגורים בעברית המודרנית ואנו משתמשים בהם עד היום.

ומה לגבי הדינים עצמם? דיני העבד, שייכותו וחירותו, למשל: "כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם". (שמות כ"א ב') במחשבה ראשונה נדמה שעבדות אינה רלוונטית לימינו. אך למעשה, בארצות הברית הסתיימה העבדות רק לפני 160 שנה, השלכותיה מהדהדות עד היום וסחר בבני אדם הוא עדיין תופעה קיימת ובעייתית. בכלל, אם נרחיב את המבט מ"עבד" ל"עובד", נסכים שסוגיית היחסים בין מעסיקים בעלי עוצמה לבין עובדים חסרי כוח,  רלוונטית מאוד גם היום.  ומה בעניין הפסיקות בסוגיות שמועלות? כאן המצב יותר מורכב. נתבונן במספר דוגמאות: מה יהיה דינך אם שור שלך נוגח באדם אחר? מה האחריות שלך? "וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת…" (שמות כ"א ח'). קצת מוגזם כיום, נכון? אז בואו נתאים את המצב לימינו: מה דינך אם כלב שלך נושך אדם אחר ופוגע בו? או סוגיה נוספת: מה האשמה שלך אם הכלב שלך ידוע כתוקפני ופגע והמית אדם? על פי פרשת משפטים, עליך להזהר מאוד ולקחת אחריות …. וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃ (שמות כ"א ט'). הייתם חותמים על גזר הדין הזה?

דוגמא נוספת: מה יהיה דינך אם מישהו נפגע משום שחפרת בור ולא כיסית אותו? וְכִֽי־יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי־יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל־שָׁ֥מָּה שּׁ֖וֹר א֥וֹ חֲמֽוֹר׃ בַּ֤עַל הַבּוֹר֙ יְשַׁלֵּ֔ם כֶּ֖סֶף יָשִׁ֣יב לִבְעָלָ֑יו וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃ (שמות כ"א ל"ג- ל"ד). האם הדין הזה רלוונטי לימינו? האם לדעתך במקרה של בור במדרכה שלא טופל, העירייה אחראית לפצות אותך על הנזק, במקרה שנפגעת? אם כן, בפרשה אנחנו נחשפים לרשימה ארוכה של דינים ומשפטים שעוסקים בסוגיות של
אחריות, של אשמה, של כוונה. רבים מהרעיונות רלוונטיים גם היום ואפילו משמשים תשתית
מוסרית עבורנו.

יחד עם זאת, לאור חומרת גזרי הדין, אני מציעה לכל מי ששוקל או שוקלת לחיות לפי הכללים הללו, תחת מדינת הלכה – חישבו שוב! פסקי הדין בבתי המשפט של ימינו, גם כשהם רודפים אחר הצדק, מציעים פתרונות ומענים אנושיים והומניים יותר ממה שהוצע בעת העתיקה. לאור הפסיקות הרבות שמחייבות מיתה, בהחלט לא הייתי רוצה לחיות בחברה שפועלת לפי דיני התורה כפשוטם, במדינת הלכה. אנחנו צריכים לעמוד על המשמר.

ולסיום, מה לגבי סוגיות של מוסריות וצדק חברתי שמובאות בפרשת משפטים? בדומה לאחריות של אדם כתוצאה ממחדל, גם סוגיות של מוסר וצדק חברתי רלוונטית לחיינו הפרטיים והציבוריים כיום. אני מזמינה אותך לתת מבט מיוחד בקובץ פסוקים המהווים לדעתי תשתית מוסרית של העם שלנו. תשתית מוסרית שאני מקווה שלא שכחנו, שאסור לנו לשכוח, שעלינו להלחם עליה: משפט צדק לאביון, לא לשקר, לא לקחת שוחד, לדעת נפשו של גר בארצנו. "לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹנְךָ֖ בְּרִיבֽוֹ׃ מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃
וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים׃ וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (שמות כ"ג ו-ח)