ירידות ועליות, פריצות וזריחות, פיענוח הצופן
לאחר שכל המהמורות בחייו של יעקב יושבו והתישבו, פרשת וישב פותחת במילים: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען, אלה תולדות יעקב" (לז 1,2) יעקב הגיע אל השלווה ואל הנחלה.
אלא שאז, כמו בטרגדיה יוונית, מופיעים הסדקים והבקיעים, שיתפתחו למשברים ואסונות. ושוב במפתיע, כמו בסרט הוליוודי, יסתיימו בהפי אנד.
מיד לאחר הפתיח "אלה תולדות יעקב", מעבר חד לסיפורי יוסף. יוסף, בנה של רחל, האישה האהובה, נקרא על ידי אמו בשם יוסף. "ותאמר אסף (לשון עבר) אלוהים את חרפתי, ותקרא את שמו יוסף (לשון עתיד) לאמור, יוסיף ה' לי בן אחר" (ל 23). בשם יוסף, מעין רמז מטרים לסגולותיו שתתגלנה בהמשך, להוסיף תובנות, פרשנויות ושפע, גם בעתות של מחסור ובצורת.
בפיענוח חלומות שר המשקים ובפרשה הבאה בפיענוח חלומות פרעה, מדגיש יוסף כי "הלוא לאלהים פתרונים" (מ 8). "בלעדי. אלוהים יענה את שלום פרעה" (מא 16). יוסף רואה עצמו כצינור המקשר ומעביר את דבר האל אל בני האדם, בקו המחבר בין שמיים לארץ, קו שהוא מקור של תקווה, תקווה מלשון קו.
בתחילת הפרשה הבאה מוסיף פרעה ליוסף שם כבוד "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח" (מא 45). הוא השם שנתן פרעה ליוסף לאחר שפתר את חלומותיו, ופירושו מגלה הצפונות, מפענח הנסתרות.
פיענוח הנסתרות, בין אם בחלומות או במציאות, היא התמה המרכזית של הפרשה, העוברת כחוט השני בין חלקיה השונים. השם צפנת פענח הוא גם הצופן להבנת הפרשה כולה על התובנות הנגזרות ממנה.
האנטרופולוג הבריטי קליפורד גירץ[i], טבע את המושג deep structure ("מבנה עומק"), ללמדנו שהמציאות הגלויה הנה רובד חיצון, והמשמעות העמוקה, הנסתרת מעינינו, מצפה לחשיפה.
גם הסיפור הלכאורה תמוה, השובר את רצף סיפורי יוסף, סיפור יהודה ותמר, מתפענח כגילוי תובנה נסתרת. פיענוח שמות התאומים שיולדת תמר ליהודה חמיה. "ויהי בעת לידתה, והנה תאומים בבטנה. ויהי בלידתה ויתן יד, ותקח המיילדת ותקשור על ידו שני לאמור: זה יצא ראשונה. ויהי כמשיב ידו, והנה יצא אחיו, ותאמר: מה פרצת? עליך פרץ. ויקרא שמו פרץ. ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני, ויקרא שמו זרח." (לח 27-30).
שמות התאומים הוא צופן הפרשה, גרעין הטקסט, הסיפור הוא רק הרובד החיצון, הקליפה.
גם במציאות של פרץ, פרצות, משבר ושברים, יש לחשוף את המשמעות הנסתרת, שהיא כתקוות חוט השני (ראה סיפור רחב והמרגלים), תקווה שהיא חוט שישלוף אותנו מן המעמקים. מתוך הפרץ יזרח האור.
הפרשה עומדת בסימן הירידות והעליות, מציאות מתעתעת של חוסר וודאות מובנה, המזכירה את המעברים הדראסטיים ומציאות האורות והצללים, המשבר והאופוריה במקומותינו. תקוותנו ומשימתנו בשנתיים האחרונות,
למצוא מתוך המעמקים את כוחות העילוי הצפונים, שישלפו אותנו בציציות ראשינו מן הבור, ויהי אור.
[i] "משחק עמוק: הערות על קרב התרנגולים הבלינזי", קליפורד גירץ, פרשנות של תרבויות, הוצאת כתר, 1990.
"העזר כנגד" לראובן "העזר כנגדי", אמא לשלושה וסבתא שמחה ומשמחת לשבעה. דוקטור לאמנות אינטרטקסטואלית ותרבות חזותית.
