פרשת לך לך

מילים לשבת - בלוג קהילתי לפרשת השבוע

פרשת לך לך

מסע של בחירה, זהות וברית

מאת בריג'יט ביגאר
 

פרשת לך־לך מלווה אותי שנים רבות באופן אישי. זוהי הפרשה שבני הבכור קרא בבר המצווה שלו, והיא נושאת עבורי משמעות עמוקה במיוחד מאז שעליתי לארץ לפני שבע-עשרה שנה. המילים “לך לך” ממשיכות להדהד בי וללוות את מסע חיי.

הציווי שהקב״ה מצווה את אברם בתחילת הפרשה בנוי משלושה חלקים: “מארצך”, “ממולדתך” ו“מבית אביך”. במבט ראשון ייתכן והמשמעות של “ארץ” ו“מולדת” נראית דומה, אולם מתוך עיון בפרשה הקודמת ניתן להבין את ההבדל: תרח, אבי אברם, יצא מאור כשדים בדרכו לכנען יחד עם בני משפחתו, אך נעצר בדרך והשתקע בחרן. מכאן “ארצך” מתייחסת לחרן – מקום מגוריו הנוכחי של אברם, ו“מולדתך” מתייחסת לאור כשדים – המקום בו נולד.

החלק השלישי – “ומבית אביך” – מטיל על אברם את המשימה המורכבת ביותר. עזיבת משפחה, ובמיוחד אב מזדקן שכבר איבד בן אחד, היא מעשה קשה ומכאיב. אולם כדי שאברהם יוכל להגשים את ייעודו, עליו להינתק מן העבר – מן המקום, מהמסורת המשפחתית ומסביבת החיים הטבעית שלו – ולברוא דרך חדשה בעולם. השהייה בעבר עלולה לעכב את השליחות החדשה; על כן ההליכה קדימה דורשת פרידה ממה שמוכר ומגן.

מתוך חוויית העלייה שלי אני יכולה להעיד עד כמה קשה, בבגרותך, לעזוב ולבנות חיים חדשים. תהליך זה דורש מבט קדימה וויתור מסוים על מה שהיה בעבר. ייתכן שזהו המסר האלוהי לאברהם: כדי להיות “אבי האומה”, עליו להשתחרר ממשמעויות ישנות ולצעוד אל עתיד לא ידוע מתוך אמונה מלאה.

בהמשך הפרשה מצווה הקב״ה על אברהם את מצוות ברית המילה. גם כאן מדובר בציווי שאינו הגיוני לכאורה, ומחייב ציות מוחלט. ברית המילה מהווה אות פיזי וקבוע לברית בין אברהם וזרעו לבין אלוהיו. ושוב ה’ נותן לאברהם ציווי שקשה להבין במבט אנושי — ציות ללא ערעור, לא רק לגבי עצמו אלא גם לגבי בניו וכל הגברים שבביתו.

לפני הציווי הזה מבטיח הקב״ה לאברהם שתי הבטחות מכוננות: ארץ – ארץ כנען שבה הוא מתגורר – וזרע רב. אולם בשלב זה לאברהם יש רק בן אחד, ישמעאל, בנו של הגר. הקב״ה מודיע כי דווקא שרי, אשתו, תלד לו בן, ושמה ישתנה לשרה. גם שמו של אברם משתנה לאברהם. לשניהם מתווספת האות ה׳ – אות בעלת משמעות רוחנית גבוהה, המופיעה פעמיים בשם ה'. שינוי השם מסמן שינוי זהות ושליחות חדשה: זוג שמחויב להעמיד עם המוקדש לאלוהיו.

כך נקבעים שני סימני ברית שונים ומשלימים: האחד – פיזי, אצל אברהם וזרעו הגברים; והשני – זהותי, המופיע בשינוי השמות אברהם ושרה. הם מחויבים מכאן ואילך לשאת באחריות של יצירת עם המוקדש לאלוהים — זוהי שליחותם החדשה.

וכאן עולה שאלה טבעית: מדוע אין אצל שרה סימן פיזי של ברית, כפי שניתן לאברהם? לדעתי, עצם העובדה ששרה נעשית לאם היא כשלעצמה נס אלוהי — וגם סימן ברית עמוק. שרה יודעת היטב שבגילה אין זה טבעי ללדת; לכן, אצל נשים עצם היכולת להיות אמהות — היא הסימן לקשר עם אלוהים. אין צורך בסימן נוסף.

שני מרכיבים אלו – יציאה לדרך חדשה וחתימה של ברית – מעצבים את הזהות היהודית הראשונית: שייכות לארץ ושייכות לאמונה. מסע אברהם ושרה הוא תהליך של זהות אישית ולאומית שמתגשמת בדורות הבאים, וממשיך להתקיים מאז ועד היום.

עם ישראל חי.

תמונה של בריג'יט ביגאר

בריג'יט ביגאר

ברידג'יט ביגאר מחלקת את חייה בין ישראל לפריז–ז׳נבה, ועוסקת בהפצת האנתולוגיה "שבעה" – שאותה תרגמה לצרפתית. מובילה יוזמה של כתיבת שירה לבני נוער שנפגעו עקב המלחמה. סבתא מסורה, חובבת אמנות ומוסיקה קלאסית, ומרבה לקרוא בצרפתית, אנגלית ועברית.

פרשת נח

מילים לשבת - בלוג קהילתי לפרשת השבוע

פרשת נח

על אקטיביזם – בין נח לאברהם

מאת רונן קלר
 
לפעמים אני חושב כמה קל היה להיות נֹחַ. להיות צדיק בד, אמותיך, לראות את החברה נהרסת, לבנות תיבה, להסתגר, לשרוד את הסערה – ולחכות שהיא תעבור, אבל ממש תעבור (ככה שאפילו לא נרטיב את הרגליים בירידה מהספינה).
 

אבל אני לא נֹחַ. ואני גם לא רוצה להיות.

פרשת נֹחַ מספרת על חברה שהתפרקה מבפנים. “ותשחת הארץ לפני האלוהים ותימלא הארץ חמס” – משפט עתיק שמרגיש לפעמים כאילו נכתב על ימינו. לא חטא דתי אישי החריב את העולם ההוא, אלא שחיתות, אלימות, ואובדן הערבות ההדדית. ונֹחַ, הצדיק שבונה תיבה מציל את עצמו, אבל לא מנסה להציל את דורו.

אני רואה בזה את אחד השיעורים הגדולים של הפרשה הזו: הישרדות לבדה איננה שליחות.
יש רגע שבו צריך לצאת מהתיבה – מהנוחות, מהפחד, מהשתיקה – ולהתחיל לבנות מחדש. צריך לקחת סיכון ברגעים האלה. לא לשלוח עורבים או יונים כל הזמן כדי לוודא שהכל בטוח שם בחוץ.

 

ואחרי המבול נולדת אנושות אחרת, כבר לא אחידה, מדברת בשפות שונות. מגדל בבל נופל כי בני האדם מנסים לכפות אחידות במקום לגלות את היופי שבשונות. דווקא הריבוי הזה – של דעות, של אמונות, של תרבויות – הוא מה שיכול להציל אותנו באמת. ורק אז נשמעת הקריאה החדשה: “לך לך”.
בעיניי, זה הרגע שבו נולדת האחריות.


אברהם הוא האקטיביסט הראשון – אדם שלא מחכה להוראות הפעלה ומסתפק ב״לך לך״ כללי. הולך, מתווכח, פועל, מאמין שאפשר לתקן.

מן התיבה הבטוחה לכאורה ומנח הפסיבי, אל הדרך הלא נודעת ואברהם האקטיביסט, זה המעבר שכל אחד מאיתנו נקרא אליו גם היום.
לא להינצל אלא להציל, ולא לשמור על עצמנו ולהסתגר בתיבה, אלא לבנות יחד עולם צודק וטוב יותר.

 
 
 
 
תמונה של רונן קלר

רונן קלר

רונן קלר הוא יועץ ארגוני, אקטיביסט חברתי, ממובילי "אחים לנשק", ויו"ר בית תפעילה ישראלי

הסוכה הישראלית גלריית תמונות

פרשת בראשית

מילים לשבת - בלוג קהילתי לפרשת השבוע

פרשת בראשית

 

פרשת בראשית

מאת ד"ר אסתי דורון
 
התלבטתי רבות על מה לכתוב בפרשת בראשית. פרשה המכילה חמישה סיפורים (בריאת העולם, בריאת אדם וחוה, גן העדן, קין והבל, והתחברות המלאכים עם בנות האדם) שעל כל אחד מהם בנפרד, אפשר לכתוב עמודים שלמים, וכל סיפור מעורר רגשות שונים, תהיות ופרשנויות אין ספור. על כל אחד מהסיפורים צויירו עשרות ציורים, שרובם הגיעו בעיקר מהתרבות הנוצרית ונכתבו שירים רבים, הן בתרבות העולמית והן בתרבות הישראלית העכשווית. 
 

החלטתי לשתף בכמה נקודות שחשבתי עליהן, שמאד קשורות לימים אלה.


1. פרשת בראשית פותחת את מחזוריות הקריאה בתורה מיד לאחר סיום קריאת הפרשה האחרונה בחומש דברים. הפרשה צמודה לסיום חודש הסליחות והימים הנוראים, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. יש קשר בין תהליכי התשובה, הכפרה והתיקון לבין ההתחלה מבראשית. ומהי ההתחלה מבראשית? לזכור שנבראנו בצלם האלוהים, שקבלנו את העולם לעבדו ולשמרו, ושעלינו לתקן את כל מה שדרוש תיקון בעולם. זה מתחבר לשנתיים האחרונות במיוחד, ברצון שלנו לשקם החברה הישראלית , לקום מהשבר הגדול של טבח שביעי באוקטובר ולהתחיל לבנות כאן חברה צודקת ושוויונית יותר.
 
2. התורה מדגישה כי לא טוב לאדם להיות בודד. בריאת האישה מפוגגת את בדידותו של האדם. וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ: אבל לא רק אישה עוזרת לבדידות, אלא קהילה, תחושת ביחד. אנחנו חיים בתקופה שבה הבדידות נוכחת יותר מתמיד, והפסיכולוגים טוענים שהבדידות היא המגפה השקטה של המאה שלנו. (לא משנות הסיבות שהביאו לכך; שבירת המבנה של החמולה ושבירת הקהילות, שבירת המבנה המשפחתי הקדום וכניסת הטכנולוגיה). מקום נוסף שבו הבדידות יכלה להיות נוכחת הוא במאבק של משפחות החטופים. אחת הסיבות שאני מקפידה להשתתף בהפגנות ב"ככר החטופים" קשורה לעובדה הזאת. "אתם לא לבד! אנחנו אתכם" אני צועקת במלוא גרוני כל מוצ"ש. אתם לא בודדים. יש סביבכם קהילה. אנשים רואים אתכם! אנחנו מחזקים אתכם.  אנחנו ה"עזר" כנגדכם!
 
3. הסיפור על קין והבל הוא סיפור הרצח הראשון במקרא. ולא סתם רצח – אלא רצח במשפחה בין שני אחים. התורה לא מפרטת את הסיבות לרצח. וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּֽהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּֽהַרְגֵֽהוּ. הסיפור   הזה אמור להיות אות אזהרה למה שעלול להתרחש כשאחים מקנאים ולא מסתדרים זה עם זה. אבל פתאום אני מרגישה שהוא גם מנרמל את העובדה שרצח כזה יכול להתרחש. ואם בין אחים הוא נורמטיבי, על אחת כמה וכמה בין אנשים מאותו עם, שנמצאים בימים אלו בקיטוב עמוק ובהקצנה של כל הרגשות והשנאות. איך נהפוך את אות קין הזה, את האזהרה הזאת לאיום הגדול ביותר על שלמות החברה שלנו? על היכולת שלנו לא להגיע למלחמת אחים?
 
4. עלינו לשאוף להיות מוסריים. נבראנו "בצלם אלוהים". הסיפור המוזר על החיבור בין בני האלוהים לבנות האדם מוכיח עד כמה קשה לעבוד על המידות שלנו, להיות מוסריים כל הזמן, לשכוח מהיצרים של חמדנות, קנאה, נקמה, תחרותיות. אפילו המלאכים חוטאים. אז אנו כבני אדם על אחת כמה וכמה. זה מחבר אותי למקום של הדגשת יהדות החסד והיהדות שבין אדם לחברו. זה מחבר אותי למזמור תהילים ל"ד 13-15.  מי האיש החפץ חיים? נוצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה, סר מרע ועושה טוב, מבקש שלום ודורשו. בעיני זו היהדות האמיתית. יהדות בין אדם לחברו. יהדות שמדגישה את ערכי המוסר והחסד. זו היהדות שבה אני בוחרת. 
5. מצרפת ציור שלי, שהתחיל מתוך התבוננות בגזע עץ, שבו מצאתי בין השורשים "זוג" מחובק. משורשי העץ התפתחה יצירה שלמה של איש ואישה, ארץ ושמיים ופסוקים מספר בראשית. אינני ציירת, אבל מעניין שהיצירה הזאת נולדה במהלך חודש אלול ולקראת ראש השנה. 
6. החזרת עשרים החטופים החיים ביום שני, ערב שמחת תורה תשפ"ו, מסמלת בעיני יותר מכל את המחזוריות והמעגליות בחיינו. בערב שמחת תורה תשפ"ד הכל התחיל, ובערב שמחת תורה תשפ"ו הסתיים פרק אחד שקשור לחטופים החיים. והבוקר בבית הכנסת קראנו בשמחת את פרשת בראשית. יותר מכל מהדהדות בעיני השורות "לקום מחר בבוקר, עם שיר חדש בלב, לשיר אותו בכוח, לשיר אותו בכאב, לשמוע חלילים ברוח החופשית ולהתחיל מבראשית." נקווה שגם אנו אנחנו כאומה נקום, נצמח, ונתחיל בתיקון הגדול שלנו כחברה, נתחיל מבראשית.
תמונה של ד"ר אסתי דורון

ד"ר אסתי דורון

אסתי דורון היא ד"ר לחינוך ועוסקת בהכשרת מורים והערכת פרויקטים חינוכיים וטיפוח מנהיגות חינוכית. נשואה ואמא ל3 וסבתא מאוהבת לנכד.

פרשת השבוע

מילים לשבת- בלוג קהילתי לפרשת השבוע

בלוג פרשת השבוע

מילים לשבת

"הפוך בה והפוך בה דכולי בה" נאמר על התורה: למד את התורה מכל הצדדים כי בכל פעם יכול להתגלות פן ופרשנות אחרת וחדשה לתורה. השנה אנו מתחדשים בפינה חדשה בניוזלטר: "מילים לשבת" - בכל שבוע נפרסם בניוזלטר ובאתר של בית תפילה דבר תורה – כמה מילים על פרשת השבוע מאת אחד מחברי וחברות הקהילה וצוות בית תפילה. וכשם שפרצופיהם שונים כך גם דעותיהם – נחכה לקרוא את הפרשנות האישית וללמוד מה מעלה בהם המפגש עם הפרשה.

פרשת כי תבוא

פרשת כי תבוא

פרשת מקרא ביכורים מלמדת אותנו שהסיפור הלאומי שלנו נעשה משמעותי רק כאשר אנו רואים בו חלק מסיפורנו האישי, מודים על הטוב שקיבלנו ומתרגמים את הזיכרון לאחריות כלפי האחר.

פרשת כי תצא

פרשת כי תצא

פרשת כי תצא (למלחמה) איך יוצאים מהמלחמה מוסריים?
מאת ווילי סיגל

פרשת שופטים

פרשת שופטים

ריבי דרור על פרשת שופטים – איך שומרים על השערים שלנו?

פרשת ראה

פרשת ראה

בין ברכה לקללה – על חיים בארץ מתוך אחריות. ברידג'יט ביגאר על פרשת ראה

פרשת עקב

פרשת עקב

אמיר שָׁפַט על פרשת עקב-
.בין אהבה ליראה: שתי דרכים לאמונה

פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן

רונן קלר על פרשת "ואתחנן":
למה מנהיגותו של משה סיימה את תפקידה ומדוע הגיע זמנו של יהושע ומה הקשר לימינו אנו??

דברים

דברים

מילים על פרשת שבוע

פרשת דברים

פרשת דברים

ד"ר אסתי דורון על פרשת דברים- בין "איכה" של משה ל"איכה" של ישעיהו

מטות-מסעי

מטות-מסעי

ריבי דרור על פרשת מטות-מסעי:
לעצב את ההווה מתוך אחריות לעתיד

פרשת פנחס

פרשת פנחס

אסטבן גוטפריד על פרשת פנחס. האם "ברית השלום" הינו פרס לקנאות קיצונית או קריאה למתינות?

פרשת בלק

פרשת בלק

פרשת בלק- עין רעה, עין טובה
מאת: מאיר צהר

פרשת חוקת

פרשת חוקת

פרשת חוקת – מנהיגות של דיבור מול כוחנות המלכות
מאת: הרב רני יגר

פרשת קרח

פרשת קרח

פרשת קרח: מטענה לכהונה – להקדשה לקודש
מאת רבקה בקלש

פרשת שלח לך

פרשת שלח לך

מה בין פרשת "שלח לך " לבן גוריון , ל"מגש הכסף" של נתן אלתרמן ולאהרון ברק ?
מאת רותי שפירא

פרשת בהעלותך

פרשת בהעלותך

לחיות בתוך הענן: על אי-ודאות, מן, וחוכמת ה"כאן ועכשיו" ; בין סיני לטוקיו- מאת ווילי סיגל

פרשת נשא

פרשת נשא

אז מה בורא עולם עושה כל היום?
פרשת נשא מאת מאיר צהר

פרשת במדבר

פרשת במדבר

על פרשת במדבר – מי אחראי על שימור המורשת של בני ישראל? מאת עפרה פלמר גרנות

פרשת בהר- בחוקותי

פרשת בהר- בחוקותי

וחי אחיך עמך" – על בריאות נפשית בפרשת"
הרב קובי וייס על פרשת בהר- בחוקתי

פרשת אמור

פרשת אמור

פרשת אמור – להביא את הקדושה אל תוך מציאות חיינו.

פרשת אחרי מות- קדושים

פרשת אחרי מות- קדושים

"ולא תקיא הארץ אתכם"
יעקב קסטל על פרשת אחרי מות- קדושים

פרשת תזריע מצורע

פרשת תזריע מצורע

ד"ר אסתי דורון על פרשת תזריע מצורע: הדרך לקרבה עוברת לפעמים דרך מרחק, עצירה ותהליך של חזרה.

פרשת שמיני

פרשת שמיני

פרשת שמיני: בין אחריות לאשמה – מנהיגות בשעת משבר. מאת רונן קלר

שבת חוה"מ פסח

שבת חוה"מ פסח

על הקשר שבין פסח לשיר השירים – הרב אסטבן גוטפריד

פרשת צו

פרשת צו

הרבה ריבי דרור על פרשת צו: אור שאינו מכלה: להתחיל מחדש בתוך מציאות בוערת

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא

על ההבחנה בין הקרבה מקרבת להקרבה לא מוסרית מאת: רני יגר

פרשת ויקהל-פיקודי

פרשת ויקהל-פיקודי

אוהל מועד כשלמות השלום: רבקה בקלש על פרשת ויקהל פיקודי

פרשת כי תישא

פרשת כי תישא

מאיר צהר על פרשת כי-תישא. מה קורה כשהמנהיג נעלם?

פרשת תצווה

פרשת תצווה

על אחווה, שליחות ונתינת מקום
מאת- רותי שפירא

פרשת תרומה

פרשת תרומה

בְּתוֹכָם: איפה שוכנת הקדושה?
מאת ווילי סיגל

פרשת משפטים

פרשת משפטים

עפרה פלמר גרנות על פרשת משפטים- האם זו התשתית המוסרית והתרבותית שלנו?

פרשת יתרו

פרשת יתרו

אמיר שפט על פרשת יתרו ועל המנהיגים שהיינו רוצים היום.

פרשת בשלח

פרשת בשלח

טליה בירקאן על פרשת בשלח: שירת הים בדרך להתפתחות פנימית.

פרשת בא

פרשת בא

רונן קלר על פרשת השבוע: על לקיחת אחריות על הזמן כיסוד התקווה בפרשת ״בא״.

פרשת וארא

פרשת וארא

ד"ר אסתי דורון על פרשת וארא, על תקווה והכרת הטוב.

פרשת שמות

פרשת שמות

הרב אסטבן גוטפריד על פרשת שמות -אהיה אשר אהיה – איזה מין שם זה לאלהים?

פרשת ויחי

פרשת ויחי

הרבה ריבי דרור על סליחה וריפוי בפרשת ויחי

פרשת ויגש

פרשת ויגש

טל ילון על פרשת ויגש – "ונפשו קשורה בנפשו" – הכמיהה לראות שוב את פני האהובים.

פרשת מקץ

פרשת מקץ

הרב ד"ר רני יגר על פרשת מקץ, ועל ניצוץ של סולידריות אמיצה הסולל את הדרך לתיקון וגאולה.

פרשת וישב

פרשת וישב

רבקה בקלש על פרשת וישב – על ירידות ועליות, פריצות וזריחות ופיענוח הצופן.

פרשת וישלח

פרשת וישלח

מאיר צהר על פרשת וישלח: הפיוס בין יעקב לעשו, מעשה דינה והענישה הקולקטיבית ועל המסע לתיקון מיעקב לישראל.

פרשת ויצא

פרשת ויצא

רותי שפירא כותבת על פרשת ויצא ודרכה על מסע ההתהוות של מנהיג ואבי האומה

פרשת תולדות

פרשת תולדות

ד"ר אהרון (Willy) סיגל כותב על היכולת שלנו לקבל ממציאות מורכבת סביב פרשת תולדות.

פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה

עופרה פלמר גרנות על פרשת חיי שרה, על ועדת חקירה, עסקאות נשואין וזכויות נשים.

פרשת וירא

פרשת וירא

אמיר שפט על אמונה ויראה – מילים לפרשת השבוע וירא תשפ"ו

פרשת לך לך

פרשת לך לך

בריג'יט ביגאר על פרשת לך לך, עזיבה ובית

פרשת נח

פרשת נח

רונן קלר, יו"ר בית תפילה ישראלי על פרשת נח ואקטיביזם.

פרשת בראשית

פרשת בראשית

ד"ר אסתי דורון על פרשת בראשית, בראי האירועים ההיסטוריים של השבוע האחרון.

הסוכה הישראלית – סוכת ענק בנמל תל אביב

הסוכה הישראלית

נמל תל אביב 6-14.10.2025

תשעה ימים של תרבות, רוח, מוזיקה ויצירה יהודית ישראלית

הסוכה הגדולה בנמל תל אביב חוזרת!

הסוכה הישראלית

חוגגים סוכות בתשעה ימי תרבות, רוח, מוזיקה ויצירה של יהדות ישראלית

"ולכולם יהיה מקום"

14-6.10 נמל תל אביב, בדק המרכזי

 

יהדות"א – פורום ארגוני יהדות ישראלית בתל אביב, יחד עם עיריית תל אביב-יפו, נמל תל אביב וחברת אתרים ובהובלת בית תפילה ישראלי,  מזמינים את הציבור הרחב לחגוג את החג בשלל אירועים ופעילויות ב"סוכה הישראלית" – סוכת ענק בגודל 600 מ"ר אשר תוקם על הדק המרכזי ותהיה פתוחה לקהל הרחב במטרה ליצור מרחב פתוח ומשתף ליצירה יהודית- ישראלית.

הסוכה תיפתח בערב חג ראשון 6.10 עם קבלת חג מוזיקלית, ולאחריה ארוחת חג פתוחה לכל.

פסטיבל מוזיקה יהודית-ישראלית בסוכה הגדולה בנמל:   מופע מחווה למתי כספי, מעגל שירה עם מוזיקאים מהעוטף, ערב הוקרה והענקת פרס היצירה ליוצרת לאה שבת, מופע פיוטים של שיר יפרח ולהקתה, הברנשים של נוגה – תזמורת ג'אז עם 14 נגנים, שמעון פרנס ומתי סרי בערב ים תיכוני, עונג שבת עם אנסמבל בית תפילה ישראלי המארח את דורית ראובניערב מחווה לפסטיבל הזמר החסידי, שירת רבים "שיר-עולם|, להקת שלוש ציפורים, להקות צעירים ועוד.

בנוסף ,בכל יום יתקיימו הצגות ילדים, סדנאות ומופעים לכל המשפחה משעה 10:30 הבוקר ועד שעה 17:00. יוגה בסוכה מדי יו בשעה 9:30, "אקדמיה בסוכה" – מיטב המרצים להיסטוריה ומדעי היהדות יעבירו שיחות על נושאים מרתקים הנוגעים לכולנו.

מעבר לכך תמצאו בסוכה רבי שיח על יהדות ודמוקרטיה, על השבת הישראלית, על קהלת והחילוניות, עם מיטב אנשי הרוח וביניהם ד"ר ג'רמי פוגל, דוב אלבוים, ד"ר אריאל פיקאר, ד"ר תומר פרסיקו, רוני אלון, רקפת גינסבורג ועוד.

וכמובן, הקפות שמחת תורה שוויוניות הכי שמחות בעיר!, גם בערב החג (13.10) וגם הקפות שניות (14.10).

קירות הסוכה יהיו מעוטרות עם יצירותיו של האומן רפי פרץ, אשר היטיב לצייר את תל אביב כעיר פתוחה, צבעונית, פלורליסטית ואופטימית כמו התל אביבים עצמם.

לפי נח עפרון, חבר מועצת העיר "תל אביב–יפו היא עיר שבה פורחת יהדות שיש בה מקום לכולם; שבה המסורת נשזרת בטבעיות בחדשנות; שבה היצירתיות נחגגת, וכיכר הציבור רוטטת ממוזיקה ומאמנות; שבה אין מחיצות בין עתיק לחדש, בין נשים לגברים, בין סטרייטים ללהט״בים; שבה כל אחת ואחד מתקבלים בברכה ומוערכים על מי שהם. הסוכה של יהדות״א היא דוגמה מושלמת ליהדות התל־אביבית החדשה, הקורמת עור וגידים לפני עינינו.

יהדות"א – פורום ארגוני יהדות ישראלית בתל אביב, מאגדת ארגונים וקהילות הפועלות בתל אביב וביניהן בינ"ה, בית תפילה ישראלי, עלמ"א, מוזיאון "אנו", מרכז קורת, מכון הדר, בית דניאל, בת קול ועוד שורה ארוכה של ארגונים וקהילות אשר חברו יחד לצקת תוכן ומשמעות לחג היפה של הסתיו!

 

מחכים לכם בסוכה הישראלית!