מילים לשבת - בלוג קהילתי לפרשת השבוע
פרשת בהר- בחוקותי
"וחי אחיך עמך"
הענקת "חוסן נפשי" לאדם הוא מצווה ברורה והיא אף חשובה ממצות הצדקה הכספית. הנביא ישעיהו מפרט את הדרך המיטבית לתשובה חברתית ואומר שני פסוקים דומים: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת…." (פרק נ"ח ז') "וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ…" (שם, י') הפסוק הראשון מדבר על עזרה חומרית לנזקק ובהמשכו מפרט הנביא ישעיהו שש ברכות שיבואו על מי שיקיים אותו. הפסוק השני מתפרש כעוסק בעזרה לחוסן נפשי " וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ" – ועליו מפרט הנביא בהמשכו – אחת עשרה ברכות.
מסכם התלמוד (בבלי בבא בתרא ט): כׇּל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי – מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּיסוֹ בִּדְבָרִים – מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת" – ללמדך איזו עזרה חשובה ומועילה יותר בעיני האל.
נעבור על מספר מצוות של בין אדם לחברו ביהדות ונראה כיצד הדאגה לבריאותו ולבריאות הנפש של הזולת מתבטאות בה: בראש ובראשונה מצוות הצדקה, גמילות החסד והערבות ההדדית היהודית, מבוססות תחת הכלל הגדול שעליו סובב הכל "ואהבת לרעך כמוך". מצוות אלה אינן מתחילות ומסתיימות בתמיכה חומרית. כדי לאהוב את הזולת כמותו, על האדם לאהוב את עצמו וזוהי אהבה רגשית הכוללת חמלה פנימית והענקת ערך מתאים לעצמי הפנימי. תחושות אלו אמורות להיות מתורגמות להענקת חוסן פנימי וערך עצמי לזולת.
בנוסף, במצוות ביקור חולים אנו מוצאים כי מטרה מרכזית בתפקיד הביקור היא ל"החיות את נפשו" של החולה – לעודד את רוחו ולתת לו "נחת רוח עם חבריו" – לתת לו תחושה שדואגים לו. הרמב”ן (תורת האדם, שער המיחוש, עמ’ יז)
ההלכה אף רואה בדאגה לחולים חלק ממצוות "השבת אבידה" – להחזיר לאדם את שאיבד, בין אם זה ממון, בין אם זו בריאות פיסית או נפשית. כן עומדת לפנינו המצווה בפרשת השבוע: "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא, כה לו) מצווה להחיות את האחר לא רק כלכלית אלא גם פיסית ונפשית. זו מתקיימת כאשר האחר מרגיש את החיבוק הקהילתי ומרגיש שחייו אינם לבדם אלא באחווה. בזמן מתן תורה אומר המדרש: " תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְאָמְרוּ "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה בָּהֶן לֹא זָבִים וְלֹא מְצֹרָעִין, לֹא חִגְּרִים וְלֹא סוּמִים, וְלֹא אִלְּמִים וְלֹא חֵרְשִׁים, וְלֹא שׁוֹטִים וְלֹא שׁוֹמְמִים וְלֹא טִפְּשִׁין." (ויקרא רבה יח, ד)
קריאת "נעשה ונשמע" לא הייתה רק התמסרות לקיום התורה מהאל טרם שמיעתה, אלא חיבור עמוק של העם שכלל אחריות חברתית פנימית – שכולם יעשו וכולם ישמעו. יש כאן הבטחה שלא יהיו בהם מודרים כמו זבים ומצורעים שמחוץ למחנה, לא בעלי מוגבלויות שלא יוכלו להצטרף לעשייה ולא פגועי נפש שלא יוכלו לשמוע ולהבין אותה. תיאור זה של מעמד הר סיני הוא דוגמא אידאלית ל"חי אחיך עמך".
נשים לב לביטוי שטבע רבי שמעון בן יוחי: "לא שוממים". בתוכנו חיים א.נשים רבים פוסט- טראומטים. המחקרים מדברים על כך שרוב אזרחי המדינה נפגעו בצורה כזו או אחרת בהלחץ הנפשי של השנים האחרונות. חלק גדול מהם הוא מבחינת "שומם" – מתכנס לתוך עצמו, חווה ניתוקים ושממון פנימי ופגוע ביכולת לתקשר בצורה מיטבית עם הסביבה. בפרשתנו כתוב: " וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (שם לה) – רק הושטת היד שלנו – "והחזקת בו" – יד אישית ויד קבוצתית, תועיל. המעטפת חייבת לכלול את "האבא והאמא" של האזרח – הלוא היא המדינה ומוסדותיה – כדי לעזור להפיג ממנו את השממון שנוצר בעקבות אירועים מסדר הגודל של המדינה כולה.
ולבסוף – מצוות ניחום אבלים – כל עיקרה היא תמיכה נפשית ו"חיבוק" קהילתי וחברתי למי שעולמו חשך בעדו. חלק מרכזי של הלכות אבלות הוא ליצור תהליך המלווה את האבלים ברגעים הקשים ומחזיק אותם כדי שלא יפלו ויתמסרו לחושך הפנימי אלא יקומו ויחזרו לתפקוד בצורה מלאה בקהילה.
כבר עמד פרויד על כך שאין הבדל גדול בין אבל ומלנכוליה. כל ההבדל נעוץ האם המצב הנפשי מקובל על התרבות או לא. גם מי שבאבל נפשי מכל האירועים הטרגיים שעברנו זקוק לאותו ניחום – על כן כל כך מתאימים הברכות מישעיהו, אותם הזכרנו בתחילה, המוקדשים למי שמעניק חוסן נפשי – שנפשו "משביעה" את נפש האחר: וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְנָחֲךָ ה', תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ, כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָיו. יב וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר-וָדוֹר תְּקוֹמֵם "(ישעיהו נח י-יב).
שבת שלום
—————–
הארגון "קול רבני לזכויות אדם", שכל רבני בית תפילה ישראלי הינם חברים בו, מקדיש בכל שנה את השבוע של פרשת "בהר" לנושא הצדק החברתי ועורך לימודים ושיעורים בכל הארץ.
השנה שבוע הצדק החברתי הינו בסימן הזכות לבריאות – בדגש על בריאות הנפש והצורך הדחוף במערכות תומכות; מרכזי חוסן ומערך בריאות נפש איתן, המעניק פריסה מספקת של רופאים בקהילה המעניקים שירות בזמן סביר.
מוזמנים להתרשם מהאתר המיוחד של שבוע הצדק החברתי : https://www.socialjustice.info/
