פרשת לך לך

מילים לשבת - בלוג קהילתי לפרשת השבוע

פרשת לך לך

מסע של בחירה, זהות וברית

מאת בריג'יט ביגאר
 

פרשת לך־לך מלווה אותי שנים רבות באופן אישי. זוהי הפרשה שבני הבכור קרא בבר המצווה שלו, והיא נושאת עבורי משמעות עמוקה במיוחד מאז שעליתי לארץ לפני שבע-עשרה שנה. המילים “לך לך” ממשיכות להדהד בי וללוות את מסע חיי.

הציווי שהקב״ה מצווה את אברם בתחילת הפרשה בנוי משלושה חלקים: “מארצך”, “ממולדתך” ו“מבית אביך”. במבט ראשון ייתכן והמשמעות של “ארץ” ו“מולדת” נראית דומה, אולם מתוך עיון בפרשה הקודמת ניתן להבין את ההבדל: תרח, אבי אברם, יצא מאור כשדים בדרכו לכנען יחד עם בני משפחתו, אך נעצר בדרך והשתקע בחרן. מכאן “ארצך” מתייחסת לחרן – מקום מגוריו הנוכחי של אברם, ו“מולדתך” מתייחסת לאור כשדים – המקום בו נולד.

החלק השלישי – “ומבית אביך” – מטיל על אברם את המשימה המורכבת ביותר. עזיבת משפחה, ובמיוחד אב מזדקן שכבר איבד בן אחד, היא מעשה קשה ומכאיב. אולם כדי שאברהם יוכל להגשים את ייעודו, עליו להינתק מן העבר – מן המקום, מהמסורת המשפחתית ומסביבת החיים הטבעית שלו – ולברוא דרך חדשה בעולם. השהייה בעבר עלולה לעכב את השליחות החדשה; על כן ההליכה קדימה דורשת פרידה ממה שמוכר ומגן.

מתוך חוויית העלייה שלי אני יכולה להעיד עד כמה קשה, בבגרותך, לעזוב ולבנות חיים חדשים. תהליך זה דורש מבט קדימה וויתור מסוים על מה שהיה בעבר. ייתכן שזהו המסר האלוהי לאברהם: כדי להיות “אבי האומה”, עליו להשתחרר ממשמעויות ישנות ולצעוד אל עתיד לא ידוע מתוך אמונה מלאה.

בהמשך הפרשה מצווה הקב״ה על אברהם את מצוות ברית המילה. גם כאן מדובר בציווי שאינו הגיוני לכאורה, ומחייב ציות מוחלט. ברית המילה מהווה אות פיזי וקבוע לברית בין אברהם וזרעו לבין אלוהיו. ושוב ה’ נותן לאברהם ציווי שקשה להבין במבט אנושי — ציות ללא ערעור, לא רק לגבי עצמו אלא גם לגבי בניו וכל הגברים שבביתו.

לפני הציווי הזה מבטיח הקב״ה לאברהם שתי הבטחות מכוננות: ארץ – ארץ כנען שבה הוא מתגורר – וזרע רב. אולם בשלב זה לאברהם יש רק בן אחד, ישמעאל, בנו של הגר. הקב״ה מודיע כי דווקא שרי, אשתו, תלד לו בן, ושמה ישתנה לשרה. גם שמו של אברם משתנה לאברהם. לשניהם מתווספת האות ה׳ – אות בעלת משמעות רוחנית גבוהה, המופיעה פעמיים בשם ה'. שינוי השם מסמן שינוי זהות ושליחות חדשה: זוג שמחויב להעמיד עם המוקדש לאלוהיו.

כך נקבעים שני סימני ברית שונים ומשלימים: האחד – פיזי, אצל אברהם וזרעו הגברים; והשני – זהותי, המופיע בשינוי השמות אברהם ושרה. הם מחויבים מכאן ואילך לשאת באחריות של יצירת עם המוקדש לאלוהים — זוהי שליחותם החדשה.

וכאן עולה שאלה טבעית: מדוע אין אצל שרה סימן פיזי של ברית, כפי שניתן לאברהם? לדעתי, עצם העובדה ששרה נעשית לאם היא כשלעצמה נס אלוהי — וגם סימן ברית עמוק. שרה יודעת היטב שבגילה אין זה טבעי ללדת; לכן, אצל נשים עצם היכולת להיות אמהות — היא הסימן לקשר עם אלוהים. אין צורך בסימן נוסף.

שני מרכיבים אלו – יציאה לדרך חדשה וחתימה של ברית – מעצבים את הזהות היהודית הראשונית: שייכות לארץ ושייכות לאמונה. מסע אברהם ושרה הוא תהליך של זהות אישית ולאומית שמתגשמת בדורות הבאים, וממשיך להתקיים מאז ועד היום.

עם ישראל חי.

תמונה של בריג'יט ביגאר

בריג'יט ביגאר

ברידג'יט ביגאר מחלקת את חייה בין ישראל לפריז–ז׳נבה, ועוסקת בהפצת האנתולוגיה "שבעה" – שאותה תרגמה לצרפתית. מובילה יוזמה של כתיבת שירה לבני נוער שנפגעו עקב המלחמה. סבתא מסורה, חובבת אמנות ומוסיקה קלאסית, ומרבה לקרוא בצרפתית, אנגלית ועברית.

פרשת נח

מילים לשבת - בלוג קהילתי לפרשת השבוע

פרשת נח

על אקטיביזם – בין נח לאברהם

מאת רונן קלר
 
לפעמים אני חושב כמה קל היה להיות נֹחַ. להיות צדיק בד, אמותיך, לראות את החברה נהרסת, לבנות תיבה, להסתגר, לשרוד את הסערה – ולחכות שהיא תעבור, אבל ממש תעבור (ככה שאפילו לא נרטיב את הרגליים בירידה מהספינה).
 

אבל אני לא נֹחַ. ואני גם לא רוצה להיות.

פרשת נֹחַ מספרת על חברה שהתפרקה מבפנים. “ותשחת הארץ לפני האלוהים ותימלא הארץ חמס” – משפט עתיק שמרגיש לפעמים כאילו נכתב על ימינו. לא חטא דתי אישי החריב את העולם ההוא, אלא שחיתות, אלימות, ואובדן הערבות ההדדית. ונֹחַ, הצדיק שבונה תיבה מציל את עצמו, אבל לא מנסה להציל את דורו.

אני רואה בזה את אחד השיעורים הגדולים של הפרשה הזו: הישרדות לבדה איננה שליחות.
יש רגע שבו צריך לצאת מהתיבה – מהנוחות, מהפחד, מהשתיקה – ולהתחיל לבנות מחדש. צריך לקחת סיכון ברגעים האלה. לא לשלוח עורבים או יונים כל הזמן כדי לוודא שהכל בטוח שם בחוץ.

 

ואחרי המבול נולדת אנושות אחרת, כבר לא אחידה, מדברת בשפות שונות. מגדל בבל נופל כי בני האדם מנסים לכפות אחידות במקום לגלות את היופי שבשונות. דווקא הריבוי הזה – של דעות, של אמונות, של תרבויות – הוא מה שיכול להציל אותנו באמת. ורק אז נשמעת הקריאה החדשה: “לך לך”.
בעיניי, זה הרגע שבו נולדת האחריות.


אברהם הוא האקטיביסט הראשון – אדם שלא מחכה להוראות הפעלה ומסתפק ב״לך לך״ כללי. הולך, מתווכח, פועל, מאמין שאפשר לתקן.

מן התיבה הבטוחה לכאורה ומנח הפסיבי, אל הדרך הלא נודעת ואברהם האקטיביסט, זה המעבר שכל אחד מאיתנו נקרא אליו גם היום.
לא להינצל אלא להציל, ולא לשמור על עצמנו ולהסתגר בתיבה, אלא לבנות יחד עולם צודק וטוב יותר.

 
 
 
 
תמונה של רונן קלר

רונן קלר

רונן קלר הוא יועץ ארגוני, אקטיביסט חברתי, ממובילי "אחים לנשק", ויו"ר בית תפעילה ישראלי

הסוכה הישראלית גלריית תמונות

פרשת בראשית

מילים לשבת - בלוג קהילתי לפרשת השבוע

פרשת בראשית

 

פרשת בראשית

מאת ד"ר אסתי דורון
 
התלבטתי רבות על מה לכתוב בפרשת בראשית. פרשה המכילה חמישה סיפורים (בריאת העולם, בריאת אדם וחוה, גן העדן, קין והבל, והתחברות המלאכים עם בנות האדם) שעל כל אחד מהם בנפרד, אפשר לכתוב עמודים שלמים, וכל סיפור מעורר רגשות שונים, תהיות ופרשנויות אין ספור. על כל אחד מהסיפורים צויירו עשרות ציורים, שרובם הגיעו בעיקר מהתרבות הנוצרית ונכתבו שירים רבים, הן בתרבות העולמית והן בתרבות הישראלית העכשווית. 
 

החלטתי לשתף בכמה נקודות שחשבתי עליהן, שמאד קשורות לימים אלה.


1. פרשת בראשית פותחת את מחזוריות הקריאה בתורה מיד לאחר סיום קריאת הפרשה האחרונה בחומש דברים. הפרשה צמודה לסיום חודש הסליחות והימים הנוראים, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. יש קשר בין תהליכי התשובה, הכפרה והתיקון לבין ההתחלה מבראשית. ומהי ההתחלה מבראשית? לזכור שנבראנו בצלם האלוהים, שקבלנו את העולם לעבדו ולשמרו, ושעלינו לתקן את כל מה שדרוש תיקון בעולם. זה מתחבר לשנתיים האחרונות במיוחד, ברצון שלנו לשקם החברה הישראלית , לקום מהשבר הגדול של טבח שביעי באוקטובר ולהתחיל לבנות כאן חברה צודקת ושוויונית יותר.
 
2. התורה מדגישה כי לא טוב לאדם להיות בודד. בריאת האישה מפוגגת את בדידותו של האדם. וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ: אבל לא רק אישה עוזרת לבדידות, אלא קהילה, תחושת ביחד. אנחנו חיים בתקופה שבה הבדידות נוכחת יותר מתמיד, והפסיכולוגים טוענים שהבדידות היא המגפה השקטה של המאה שלנו. (לא משנות הסיבות שהביאו לכך; שבירת המבנה של החמולה ושבירת הקהילות, שבירת המבנה המשפחתי הקדום וכניסת הטכנולוגיה). מקום נוסף שבו הבדידות יכלה להיות נוכחת הוא במאבק של משפחות החטופים. אחת הסיבות שאני מקפידה להשתתף בהפגנות ב"ככר החטופים" קשורה לעובדה הזאת. "אתם לא לבד! אנחנו אתכם" אני צועקת במלוא גרוני כל מוצ"ש. אתם לא בודדים. יש סביבכם קהילה. אנשים רואים אתכם! אנחנו מחזקים אתכם.  אנחנו ה"עזר" כנגדכם!
 
3. הסיפור על קין והבל הוא סיפור הרצח הראשון במקרא. ולא סתם רצח – אלא רצח במשפחה בין שני אחים. התורה לא מפרטת את הסיבות לרצח. וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּֽהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּֽהַרְגֵֽהוּ. הסיפור   הזה אמור להיות אות אזהרה למה שעלול להתרחש כשאחים מקנאים ולא מסתדרים זה עם זה. אבל פתאום אני מרגישה שהוא גם מנרמל את העובדה שרצח כזה יכול להתרחש. ואם בין אחים הוא נורמטיבי, על אחת כמה וכמה בין אנשים מאותו עם, שנמצאים בימים אלו בקיטוב עמוק ובהקצנה של כל הרגשות והשנאות. איך נהפוך את אות קין הזה, את האזהרה הזאת לאיום הגדול ביותר על שלמות החברה שלנו? על היכולת שלנו לא להגיע למלחמת אחים?
 
4. עלינו לשאוף להיות מוסריים. נבראנו "בצלם אלוהים". הסיפור המוזר על החיבור בין בני האלוהים לבנות האדם מוכיח עד כמה קשה לעבוד על המידות שלנו, להיות מוסריים כל הזמן, לשכוח מהיצרים של חמדנות, קנאה, נקמה, תחרותיות. אפילו המלאכים חוטאים. אז אנו כבני אדם על אחת כמה וכמה. זה מחבר אותי למקום של הדגשת יהדות החסד והיהדות שבין אדם לחברו. זה מחבר אותי למזמור תהילים ל"ד 13-15.  מי האיש החפץ חיים? נוצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה, סר מרע ועושה טוב, מבקש שלום ודורשו. בעיני זו היהדות האמיתית. יהדות בין אדם לחברו. יהדות שמדגישה את ערכי המוסר והחסד. זו היהדות שבה אני בוחרת. 
5. מצרפת ציור שלי, שהתחיל מתוך התבוננות בגזע עץ, שבו מצאתי בין השורשים "זוג" מחובק. משורשי העץ התפתחה יצירה שלמה של איש ואישה, ארץ ושמיים ופסוקים מספר בראשית. אינני ציירת, אבל מעניין שהיצירה הזאת נולדה במהלך חודש אלול ולקראת ראש השנה. 
6. החזרת עשרים החטופים החיים ביום שני, ערב שמחת תורה תשפ"ו, מסמלת בעיני יותר מכל את המחזוריות והמעגליות בחיינו. בערב שמחת תורה תשפ"ד הכל התחיל, ובערב שמחת תורה תשפ"ו הסתיים פרק אחד שקשור לחטופים החיים. והבוקר בבית הכנסת קראנו בשמחת את פרשת בראשית. יותר מכל מהדהדות בעיני השורות "לקום מחר בבוקר, עם שיר חדש בלב, לשיר אותו בכוח, לשיר אותו בכאב, לשמוע חלילים ברוח החופשית ולהתחיל מבראשית." נקווה שגם אנו אנחנו כאומה נקום, נצמח, ונתחיל בתיקון הגדול שלנו כחברה, נתחיל מבראשית.
תמונה של ד"ר אסתי דורון

ד"ר אסתי דורון

אסתי דורון היא ד"ר לחינוך ועוסקת בהכשרת מורים והערכת פרויקטים חינוכיים וטיפוח מנהיגות חינוכית. נשואה ואמא ל3 וסבתא מאוהבת לנכד.

פרשת השבוע

מילים לשבת- בלוג קהילתי לפרשת השבוע

בלוג פרשת השבוע

מילים לשבת

"הפוך בה והפוך בה דכולי בה" נאמר על התורה: למד את התורה מכל הצדדים כי בכל פעם יכול להתגלות פן ופרשנות אחרת וחדשה לתורה. השנה אנו מתחדשים בפינה חדשה בניוזלטר: "מילים לשבת" - בכל שבוע נפרסם בניוזלטר ובאתר של בית תפילה דבר תורה – כמה מילים על פרשת השבוע מאת אחד מחברי וחברות הקהילה וצוות בית תפילה. וכשם שפרצופיהם שונים כך גם דעותיהם – נחכה לקרוא את הפרשנות האישית וללמוד מה מעלה בהם המפגש עם הפרשה.

הסוכה הישראלית – סוכת ענק בנמל תל אביב

הסוכה הישראלית

נמל תל אביב 6-14.10.2025

תשעה ימים של תרבות, רוח, מוזיקה ויצירה יהודית ישראלית

הסוכה הגדולה בנמל תל אביב חוזרת!

הסוכה הישראלית

חוגגים סוכות בתשעה ימי תרבות, רוח, מוזיקה ויצירה של יהדות ישראלית

"ולכולם יהיה מקום"

14-6.10 נמל תל אביב, בדק המרכזי

 

יהדות"א – פורום ארגוני יהדות ישראלית בתל אביב, יחד עם עיריית תל אביב-יפו, נמל תל אביב וחברת אתרים ובהובלת בית תפילה ישראלי,  מזמינים את הציבור הרחב לחגוג את החג בשלל אירועים ופעילויות ב"סוכה הישראלית" – סוכת ענק בגודל 600 מ"ר אשר תוקם על הדק המרכזי ותהיה פתוחה לקהל הרחב במטרה ליצור מרחב פתוח ומשתף ליצירה יהודית- ישראלית.

הסוכה תיפתח בערב חג ראשון 6.10 עם קבלת חג מוזיקלית, ולאחריה ארוחת חג פתוחה לכל.

פסטיבל מוזיקה יהודית-ישראלית בסוכה הגדולה בנמל:   מופע מחווה למתי כספי, מעגל שירה עם מוזיקאים מהעוטף, ערב הוקרה והענקת פרס היצירה ליוצרת לאה שבת, מופע פיוטים של שיר יפרח ולהקתה, הברנשים של נוגה – תזמורת ג'אז עם 14 נגנים, שמעון פרנס ומתי סרי בערב ים תיכוני, עונג שבת עם אנסמבל בית תפילה ישראלי המארח את דורית ראובניערב מחווה לפסטיבל הזמר החסידי, שירת רבים "שיר-עולם|, להקת שלוש ציפורים, להקות צעירים ועוד.

בנוסף ,בכל יום יתקיימו הצגות ילדים, סדנאות ומופעים לכל המשפחה משעה 10:30 הבוקר ועד שעה 17:00. יוגה בסוכה מדי יו בשעה 9:30, "אקדמיה בסוכה" – מיטב המרצים להיסטוריה ומדעי היהדות יעבירו שיחות על נושאים מרתקים הנוגעים לכולנו.

מעבר לכך תמצאו בסוכה רבי שיח על יהדות ודמוקרטיה, על השבת הישראלית, על קהלת והחילוניות, עם מיטב אנשי הרוח וביניהם ד"ר ג'רמי פוגל, דוב אלבוים, ד"ר אריאל פיקאר, ד"ר תומר פרסיקו, רוני אלון, רקפת גינסבורג ועוד.

וכמובן, הקפות שמחת תורה שוויוניות הכי שמחות בעיר!, גם בערב החג (13.10) וגם הקפות שניות (14.10).

קירות הסוכה יהיו מעוטרות עם יצירותיו של האומן רפי פרץ, אשר היטיב לצייר את תל אביב כעיר פתוחה, צבעונית, פלורליסטית ואופטימית כמו התל אביבים עצמם.

לפי נח עפרון, חבר מועצת העיר "תל אביב–יפו היא עיר שבה פורחת יהדות שיש בה מקום לכולם; שבה המסורת נשזרת בטבעיות בחדשנות; שבה היצירתיות נחגגת, וכיכר הציבור רוטטת ממוזיקה ומאמנות; שבה אין מחיצות בין עתיק לחדש, בין נשים לגברים, בין סטרייטים ללהט״בים; שבה כל אחת ואחד מתקבלים בברכה ומוערכים על מי שהם. הסוכה של יהדות״א היא דוגמה מושלמת ליהדות התל־אביבית החדשה, הקורמת עור וגידים לפני עינינו.

יהדות"א – פורום ארגוני יהדות ישראלית בתל אביב, מאגדת ארגונים וקהילות הפועלות בתל אביב וביניהן בינ"ה, בית תפילה ישראלי, עלמ"א, מוזיאון "אנו", מרכז קורת, מכון הדר, בית דניאל, בת קול ועוד שורה ארוכה של ארגונים וקהילות אשר חברו יחד לצקת תוכן ומשמעות לחג היפה של הסתיו!

 

מחכים לכם בסוכה הישראלית!

שרים סליחות – בית תפילה ישראלי מרארח את שיר יפרח

שרים סליחות

שרים סליחות
בית תפילה ישראלי מארח את שיר יפרח

אנחנו מזמינים אתכם לערב סליחות מוזיקלי לקראת החגים, והפעם נארח את הפייטנית שיר יפרח. ערב שכולו שירה, תפילה ויחד, המבקש למצוא נחמה בפיוטי הסליחות, ובמנגינות העתיקות והחדשות. פיוטים עתיקים לצד שירי תשרי עכשוויים. עם האנסמבל של בית תפילה ישראלי בהובלת עתליה לביא (שירה), אסטבן גוטפריד (שירה והנחיה), אוראל אושרת (פסנתר) זיו גרינברג (בס) אמיר ישראל (עוד/כינור/שירה) ודור בירן (תופים). פייטנית אורחת שיר יפרח.
שימו ♥לב: האירוע יתקיים ב- מרכז קהילתי "מגיד" – נורדאו 63 ת"א חמישי 18.9 בשעה 20:00. הכניסה חופשית בהרשמה מראש. https://btfila.vp4.me/slichot25
WhatsApp Image 2025-09-08 at 16.50.35_1dd8e398

מסורת וחידוש בדיבור אחד

במסע מוסיקלי עדין ומיוחד נשלב בין המסורת היהודית והיצירה העכשווית, בין הישן לחדש, בין היהודי והישראלי ונזמן לעצמינו את האפשרות לפתוח את הלב, להקשיב, לעבד תחושות ורגשות, להרהר, לשחרר ולסלוח – לעצמינו ולאחר. הערב ישלב פיוטים מסורתיים מבית אבא / כגון: אדון הסליחות, אחות קטנה, אל נורא עלילה, לבין  שירי סליחות בני ימינו: סליחות, את תלכי בשדה וכן אגדות ומדרשי חז"ל המתכתבים עם רוח הערב.

ההרכב המוזיקלי של בית תפילה ישראלי משלב מסורות ממזרח וממערב, כשהפעם אנו גאים לארח את הפייטנית הצעירה שיר יפרח, אשר יחד עם עתליה לביא, זמרת הבית של בית תפילה ישראלי והפייטן ונגן העוד אמיר ישראל, מצליחים לייצר יחד ערב סליחות ישראלי, שורשי ועדכני כאחדץ

מתוך שירי המופע (רשימה מורחבת –):

ברך עלינו, הנשמה לך, אסיף, אל נבקש, אדון הסליחות, אחות קטנה, סליחות, זה הזמן לסלוח, לבחור נכון, עננו, סליחה, צלילי השקט, לשוב הביתה, יעלה תחנונינו, שבורי לב, אשמנו/אהבנו, אבינו מלכנו, אל נורא עלילה, האמנם, יה שמע אביונך, פתח לנו שער, זכרינו לחיים, בשנה הבאה, לך אלי תשוקתי, כנפי רוח, סתיו יהודי, בנאדם מה לך נרדם. ועוד.

עם ההרכב המוזיקלי  של בית תפילה ישראלי בהובלת הרב אסטבן גוטפריד והזמרת והחזנית  עתליה לביא. יהיו עוד הפתעות!
 
הצטרפו אלינו  מדי שבוע, למאות משתתפים, גברים, נשים, מבוגרים וילדים, משפחות וגם אורחים מחו"ל. האירועים יתקיימו מדי שישי החל מה4/7, בשעה 18:00. מומלץ להקדים.
 הכניסה חופשית על בסיס מקום פנוי. 

אוי מה היה לנו – כאב עתיק פוגש לב שבור

תשעה באב - קריאת מגילה ושיח במוזיאון אנו

"אוי מה היה לנו" – כאב עתיק פוגש לב שבור

קריאת מגילת איכה ושיח על כאבים עתיקים, לבבות שבורים ותקווה ברחבי המוזיאון. 

בערב תשעה באב, ערב הזכרון המובהק ביותר לחורבן בלוח השנה העברי – אנו רוצים למשוך חוטים של זכרון,  עצב, קוממיות ותקוה מתוך ההיסטוריה של העם היהודי. 

בחרנו לערוך את ערב תשעה באב במוזיאון אנו – מוזיאון העם היהודי – מתוך רצון לשהות במרחב של זכרון העבר הממשיך לספר את הסיפור של עמנו המתחדש כל הזמן. 

זהו ערב של חיבור להיסטוריה שלנו, שדמעותיה מתחדשות גם היום. 

הערב יחולק לביקור ב-4 תערוכות במוזיאון, כאשר בכל תערוכה תערך התבוננות ושיעור קצר של אחד ממרצי הערב – כל אחד מהמבקרים ישתתף ב2 מתוך 4 סיור-שיעור. 

את הערב נחתום במליאת סיכום לרשמי ותובנות הערב, קינות ושירה משותפת בהשתתפות המרצים, המוזיקאים של בית תפילה והקהל. . 

תוכנית הערב: 

20:30 – פתיחת דלתות 

21:00 – סבב 1 

21:30 – סבב 2 

לבי דוי: על חורבן, אחריות ונחמה | פרק א'

            ד"ר רות קלדרון

            גלריית הקודקס, קומה 1

 

            שירה ויצירה בעקבות ה7/10 | פרק ב'

            הרב ד"ר רני יגר

            תערוכת השבעה באוקטובר, קומה 1

 

            למה לי מקדש עכשיו? | פרק ג'

            ד"ר ג'רמי פוגל

            מסעות היהודים, קומה 2

 

            מי שלא כועס לא אוהב | פרק ד'

            רותם כהן כחלון

            גלריית "הללויה", קומה 1

 

22:15   שיח ושירת קינות – על כאבים עתיקים, לבבות שברים ותקווה

בהנחיית הרב אסטבן גוטפריד ובהשתתפות ד,ר רות קלדרון, הרב ד"ר רני יגר, ד"ר ג'רמי פוגל ורותם כהן כחלון

שירה: עתליה לביא, כרמל ניצן. פסנתר: מורן מייזלס

   אודיטוריום בני ציון, קומת הכניסה

23:00 – סיום הערב 

המוזיאון ישאר פתוח עד חצות 

הכניסה  בעלות סמלית של 20 ₪. 

הכניסה לקמפוס דרך שער 4. חניה בקמפוס בהצגת קוד אירוע 1302953 

להרשמה ולתשלום לחצו על הקישור

קבלת שבת ביחד בצל המלחמה

קבלת שבת יחד בצל המלחמה

שישי 20.6.25 18:00

קבלת שבת מוסיקלית בזום, פייסבוק ויוטיוב

קהילה יקרה

השבוע לנוכח המצב, נקיים את קבלת השבת שלנו באופו וירטואלי, ונשדר אותה בעמוד הפייסבוק והיוטיוב שלנו והגם בזום.

מוזמנים להירשם על מנת לקבל את הקישורים. קבלת השבת תתחיל בשעה 18:00. ביחד נשכח מעט את מה שבחוץ ונתחבר אל מה שבפנים ואל השבת שהיא מעל לזמן ולזמנים האלה… 

שולחים לכם חיזוקים ומתפללים עבור כולנו לימים של שקט בטחון ושלום.

משתתפים בצערכם – בית מדרש תשפ"ה

משתתפים בצערכם - בית מדרש תשפ"ה

משתתפים בצערכם

הוגים ויוצרים מדברים על אובדן, צער, השלמה ותקומה

משתתפים בצערכם

מוזיקה ותפהוגים ויוצרים מדברים על אובדן, צער, השלמה ותקומה

אנחנו חיים בתוך הזמן ומשתדלים לשאת את תהומותיו. מאורעות הימים ממשיכים לשאוב את
כוחותינו ותובעים מכל אחת ואחד להתמודד עם המציאות כמיטב יכולתנו.

בית המדרש השנה יהיה מסע עדין אל הכאב והצער, אל החשש לעתידו של הבית המשותף יחד עם
הנחישות לקום ולבנות עוד שכבה של חיים ושל תקווה. לימוד המישיר מבט לקשיים אבל גם מבקש,
בצורה בלתי מתפשרת, אופק טוב יותר!

 
ניגש אל הנושא השנתי שלנו מכמה כיוונים:

יעקב האב השכול וקובץ סיפורי יוסף
הלכות אבלות, משנה תורה לרמב"ם
קינה ונחמה בעולם התפילה והפיוט
מן הסערה: על אבלות, ייסורים והמצב האנושי, הרב סולובייציק
מבטים מן השירה עברית

במהלך השנה יתקיימו מפגשים עם אנשים נוטעי תקווה.

בית המדרש: הרב ד"ר רני יגר
בין המרצים האורחים: ד"ר רוני מגידוב, פרופ' משה הלברטל, רחל כורזים, ד"ר עמרי שאשא, הרב אבי דבוש, ד"ר רננה פילזר-רביצקי
 

מסגרת הלימודים:
בית המדרש מתכנס מדי יום שני 20:15-21:30 כקבוצת לימוד קבועה. (סה"כ 20 מפגשים)
מרבית המפגשים מתקיימים בזום לנוחות הלומדים.

לאורך השנה מתקיימים כארבעה מפגשים פנים אל פנים וכן סיור של המשתתפים בבית המדרש.
תחילת לימודים: בית המדרש יפתח (בזום) ביום שני, כד חשון 25.11.24

מחיר: 1000 שח – לחברי בית תפילה ישראלי: 600 ש"ח

לפרטים נוספים: רני 050-8828307

1